my soul

הפעם זה סופי.

זה נגמר.

אני כבר מתגעגעת.

אבל תקופת רוני ואפרת הסתיימה.

אני לא מאמינה בזה שכל פעם שמשהו מסתיים

יש התחלה חדשה של משהו אחר.

מבחינתי הדבר הכי טוב כרגע

זה העובדה שאני רוקדת.

אני לא מנפחת שומדבר

אבל קברתי את כל הדברים

עמוק, עמוק.

החיים הם לא רק שחור ולבן

יש גם אפור.

ומסתבר שרוב החיים הם אפורים.

אני לוקחת איתי כמה דברים מהקשר הזה,

בכל זאת שנה וחודשיים.

וזהו.

זה כל מה שיש לי לכתוב.

אומנם 2008 לא נפתחה מי יודע מה.

אבל זאת רק ההתחלה.

והשנה הזאת הולכת להיות טובה.

אני מאמינה שיש הרבה הפתעות טובות בדרך.

איך זה שמאז התיכון אנחנו עדיין לא מאושרות?