החברים הפושטקים של האח בן ה-10 שלי ינים אצלו. בעע יומולדת זה חרא.
והינה שוב אני מתחילה התחלה חדשה. דף חדש. תקווה חדשה. אותם חלומות.
[שאני לא עושה כלום בשביל להגשים אותם]
-מיותר לא רוצה פוסט באסה.
הגעתי למסקנה שיש לי המון מה להגיד. אני נכנסת לעריכה והמח ריק ואז יוצא סתם אוסף של שטויות.
נחמד. נזרום על זה.
הייתי היום בטבריה. היה סבבה. אכלתי פיתה ובהיתי בשרירים של אחד הבנים הכי סקסיים שאני מכירה. גרר
היה חם והייתה אהבה באוויר [לא עם הסקסי].
אוחח זה היה כל כך חסר לי רק חבל שזה לא עם הבן אדם שאני באמת אוהבת וזאת רק התפשרות למרות שהוא גם מותק ואני מרגישה כל כך רע שאני פוגעת בו לא במודע [הוא לא מודע] למרות שלא נראה לי שהוא כל כך סובל.
וואי מה שהוא עשה לי היום, אני מרגישה שאני נשרפת מבפנים ואני רק חושבת על זה נהיה לי רטוב למטה. חח צנזורה.
חוץ.
הכל כרגיל. עבודה. לימודים מידי פעם. בית.
בקרוב אני יהיה קבע חצי שנה במפעל שאני עובדת בו ואני גאה בעצמי על ההתמדה ודי בשוק שעוד לא התפטרתי.
הייתי אמרוה לנסוע לחתונה של בת שלי מישהי מהעבודה ב-8 לחודש הקרוב. לא נוסעים בסוף.
אני: "נו תיסעו איתנו יהיה סבבה".
זכר א': "מפתאום למי יש כח לנסוע עכשיו עד לאשקלון"
אני: "מה זה באשקלון?! נו סבבה נקפוץ לאחותי בבאר שבע"
זכר ב': "איפה זה באר שבע ואיפה זה אשקלון"
אני: "מה זה רחוק??"
זכר ב': "כן!"
אני: "זינה לא נוסעים"
זכר א': "למה?"
אני: "למי יש כח לנסוע עד אשקלון עכשיו.."
אוף רציתי להתחפש לכוסית :\
הסבירו נא את התופעה שבפורים כולן מתחפשות לכוסיות..
שפנפנה כוסית. כיפה אדומה כוסית. זונה כוסית. גבר מתחפש לכוסית. סתם כוסית..
אפילו הכונפות מתחפשות לכוסיות.
ועכשיו למשהו רציני.
אני שונאת קנאים. אם זה בנות אם זה בנים. אני שונאת אנשים שמקנאים ואני שונאת שהוא מדבר עם חברה שלי.
ברבז: "איפה את"
אני: "סתם בחוץ. אתה?"
ברבז: "אהה. עם מי?"
אני: "סתם. ידיד"
ברבז: "אהה. בסדר"
-
מדברת בטלפון מסיימת שיחה
ברבז: "מה? מי זה?"
אני: "סתם. ידיד"
ברבז: "אהה. בסדר"
אני: "תיחנק כבר עם הבסדר הזה".
אוף משעמם לי והגעתי למסקנה שהחיים שלי דפוקים. לפחות משהו נדפק אצלי.
תקופת יובש.
בקיצור.
life is a bitch and than you die
נטשה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
