יש קטע כזה, כשאתה הופך להיות חייל שרואה את הבית פעם בשבועיים וגם זה במקרה הטוב, אתה נוטה להיות מנותק לחלוטין עם כל מה שקורה מסביבך. אתה חיי בבועה שלפעמים נורא קשה לנפץ.
מפעם לפעם, כשהפ"פית לא נמצאת בגימלים, והיא מגיעה לבסיס אז מקבלים עיתונים. פתאום מגלים שיש נשיא חדש למדינה, שהחליפו שר-ביטחון או אפילו שפרצה מלחמה.
נורא חשוב לי לדבר על מערכת החינוך שלנו. השביתה הגדולה שהייתה נורא העסיקה אותי אישית, דאגתי, עד כמה שאני יכול, לעקוב אחרי מה שקורה בחטיבות הביניים והתיכונים במדינה שלי. אני באמת חושב שמערכת החינוך שלנו כושלת ומפגרת מאחור בכמה שנות אור טובות.
כשסיימתי את הטירונות שלי, עשו לכל הבא"ח ערב, בערב היה חידון ארץ-ישראל, היה ניתן לראות בבירור כי הרב המוחלט של המשתתפים בחידון היו חובשי כיפות. תמוהה קצת. או שלא.
הרי זה ידוע לנו שהם, הדתיים, בני הישיבות, יודעים יותר מאיתנו בכל מה שנוגע לדברים הכי אלמנטאריים בחיים שלנו, בארץ שלנו. זה עצוב. מה זה אומר על החינוך החילוני?
המורים שחוקים. אני משוכנע בזה. ההשתכרות הנמוכה, שעות העבודה, תנאי העסקה. המורים שחוקים. אז כן, השביתה הייתה מוצדקת. אבל לדעתי שורש הבעיה עמוק הרבה יותר מאשר שחיקת המורים. אני אנסה לסכם את הבעיה במשפט קצרצר; הישגיות אל מול הקניית ערכים.
כשתלמיד מסיים את התיכון, ויוצא אל העולם, הוא יוצא עם מנת ידע מסוימת שאותה הוא לוקח עימו כל חייו. עם אילו ערכים אותו תלמיד מסיים את שנות התחנכותו בממסד החינוך!?
למה תלמיד לא יודע מיהו בן-גוריון? מי היה הרמטכ"ל במלחמת ששת-הימים? מי היו י"א הספורטאים? דברים שבנו את מדינתנו ועיצבו את אופייה. מי אמר שללמוד מתמטיקה חשוב יותר מאשר באמת לחנך את התלמידים? למה מערכת החינוך לא עושה את הדבר אותו היא צריכה באמת לעשות!? לחנך!
אז כן, יש 40 תלמידים בכיתה. וכן, זה הרבה. והמורים כבר לא זוכים לאותו כבוד לו זכו בעבר. וזה עצוב. והיום כל אחד בערך יכול להיות מורה. הבעיה במורים? בתלמידים? במערכת החינוך?
מערכת חינוך כושלת, לא מתוקצבת, מעסיקה מורים חלשים, שחוקים שמנסים ללמד תלמידים שכבר שחכו מזמן מה המטרה שלשמה הם מגעים לבית הספר. ככה אני רואה את זה.
מערכת חינוך שתמיד מציגה נתונים כאלה או אחרים על מספר זכאים לבגרות כזה או אחר אך ההכחשה של הריקבון במערכת הגוססת הזו. מורים שמלמדים רק לשם ציון גבוה בבחינות הבגרות. תלמידים שמעתיקים, שכל עניינם הוא האינטרנט בבית או החברה בכיתה המקבילה.
הישגיות אל מול הקניית ערכים!
בתור תלמיד שסיים את התיכון עם בגרות מלאה וציונים טובים, אני אשקר אם אומר שאף אחד לא מנסה לתקן. מתקנים, אבל לא עושים מספיק. רפורמות שממשלות עושות, אבל רגע כמה זמן בכלל ממשלה מחזיקה!? שרי חינוך שמתחלפים כל שנתיים-שלוש באמת לא מאפשרים ישום של אף רפורמה.
אז מה באמת אפשר לעשות? הנושא הכאוב הזה אכן מעלה הרבה שאלות קשות, סיפור עם הרבה אשמים. במדינתנו, קשה מאד להביא לשינויים דרמטיים, ואת זה אנו למדים כל דור ודור. השינוי צריך להגיע מלמעלה. הממשלה צריכה לתקצב את מערכת החינוך בדיוק כמו שהיא מתקצבת את מערכת הביטחון, לדעתי. הרי משקל המלחמה של מדינתנו עם אויבנו לא שונה, ולו במעט, במלחמתנו אנו להשגת חינוך טוב יותר ויצירת דור מחונך וערכי יותר. המורים צריכים להיבחר בקפידה רבה יותר, להציב רף מסוים, שמורים יצטרכו להתמקצע יותר בתחום הלימוד שלהם, מידור בתחום ההוראה, שמורה לביולוגיה לא יילמד גם תנ"ך. שהמורים ישתכרו יותר, כמגיע להם, בהתאם לשעות עבודה נורמאליות. שמספר התלמידים בכיתה יקטן. שיהיו יותר שיעורי חינוך, מורשת, אהבת המולדת. שתהא בגרות חובה בהכרת ארץ-ישראל. שמלחמת העצמאות לא תרד במיקוד לבגרות בהיסטוריה. שתלמיד ידע ויבין למה ובזכות מי קמה וממשיכה להתקיים מדינתנו. שהתלמידים יבינו, בהכרה הכי בסיסית, את מעשם בבית הספר. שיכבדו ויעריכו את אשר מעניקים להם. שתלמיד יקום בפני המורה שלו, היררכיה ברורה שכזו. שהכבוד שהיה פעם למורים ולממסד ישוב על קנו.
זהו חזון אישי. מקווה שמשהו לא אוטופי. הקניית ערכים חשובה מאין כמותה, רפורמה נחוצה על מנת ליצור דורות משכילים יותר וערכיים יותר. שערך אהבת המולדת יהיה ערך מרכזי, שנראה יותר ויותר קצינים חילוניים במגמות הקרביות בבית הספר לקצונה. שבחידוני תנ"ך והכרת הארץ ישתתפו לא רק חובשי כיפות. שבמבחני פיזה העולמיים, ישראל לא תדורג במקומות כה נמוכים. שהאמון של כולנו בממסד החינוך ישוב להיות כמו שהיה פעם. שהממשלה תתערב יותר, ושייראה שהנושא הזה אכן קרוב לליבם. שימנו גוף חיצוני לממשלה שינהיג רפורמה, גוף שלא יצטרך להתחלף כל כמה שנים בבחירות כאלו או אחרות. שהממסד יעודד מצוינות, יטפח את המתאימים לכך. שהחינוך יהיה בראש סדר העדיפויות של כולנו, כי זה בהחלט האושיה הגדולה ביותר לקיומנו ולשאר תחומי חיינו.
אני אוהב הוראה. אני רואה בהוראה שליחות. בוא ננחיל את זה בחברה שלנו. ערך השליחות. החברה צמאה לאנשי הוראה טובים, ערכיים, משכילים. אל לנו לשכוח שהדור שאנו מחנכים היום, הוא זה שיבנה ויעצב את החברה וצביונה מחר.
אני כן רוצה לקחת את הנושא גם טיפה מעבר לכותלי בית-הספר, לצבא. "ותדע כל אם עברייה אשר הפקידה את גורל בנייה בידי המפקדים הראויים לכך". בואו נעודד יציאה לפיקוד. נאתר את המתאימים לכך ונטפח אותם.
בטוחני שעם כוח רצון והתמדה נוכל לשנות את פרצופה של מערכת החינוך שאולי טיפה התעוות. נאמין כי יש ביכולתנו ובכוחנו להביא שינוי. כי אנו נציגי העם. שחברה טובה, מוסרית, ערכית, משכילה תהא מעבר לרעיון או איזה חזון אוטופי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
