גילויי אהבה, גילויי חיבה, גילויי חברות, גילויי הערכה [כנים - אם יש צורך לציין] - הכל יפה בעיני וטוב כשלעצמו. אבל גילויי חנופה (בעיקר לבעלי הדרגות )מעוררים בי רצון להקיא, גם אם הם מכוונים אלי. מאוד נחמדים האנשים האלה, אבל שהם מתבקשים לקצת יותר מהכלום שהם רגילים לעשות, הם מגלים עד כמה כל ההשקעה שלי שווה להם לכלום, וכמה זין הם מסוגלים לזרוק - כשזה נוגע בחברים שלהם ולא במפקדים שלהם. גם לי יש כוח, גם אני יכולה להשתמש בו, אבל אני לא עושה את זה להנאתי. שיש עשן ואש אפשר לראות בבהירות לאן הרוח נושבת. היום התגלו לי כמה פרצופים אמיתיים. בצבא לפעמים קל יותר להסתכל אל תוך הבן אדם ואל מה שהוא באמת.

סוציולוגיה של צבא, כבר נמאס לי לדבר על זה.