זו כבר שורה שמסתובבת לי בראש מזה ימים,

וצצים עוד ועוד מרגע לרגע.

הקטע  הדבילי פה באמת, זה שאני לעתים מוצאת את עצמי משתפת איתם פעולה.

אנושי משהו. אולי הצד המכוער של האנושות.

יש לי נטיה להתייחס לדברים בסלחנות.

אני מדברת על רכילות, התרברבות, התיימרות, זלזול גלוי או מוסווה, נוקבות יתר, התנצחות מיותרת, פלצנות (ועוד).

לא רוצה להיות בתוך זה.