דיברתי טלפונית עם יוצר אנונימי עד כה שכעת זוכה להכרה, בינלאומית. איחולים נרגשים. הוא שאל אותי מה שלומי.

לפני חודשיים בערך, אולי יותר, הוא עודד אותי לכתוב.  לשאלתו אם אני כותבת, עניתי שלא. (ובאשר לבלוג הזה - אני בספק מה, משום מה). הוא שאל אם יש חדש, עניתי לו שלא. הוא דג מתוכי את היתרונות באיך שהחיים הנוכחיים שלי מתנהלים, ואני הסכמתי בחיוך, כהרגלי.

ובכל זאת, יש לאן.