*יום 1:  כאב מציק בגרון. יום 2: הרים של טישו. גרון זועק. יום 3: זה נכנס לי לנשמה, לריאות. הולכת לבקר את הדוקטור החייכן שלי, הוא הולך לנזוף בי בנחמדות על שלא עשיתי בדיקות דם.

*מי שקרא רומן גארי/אמיל אז'אר יודע על מה אני מדברת. סיימתי את עפיפונים. הפליא אותי. גם כי גארי אמר שהוא אז'אר ב79' ויש לי את "כל החיים לפניו" של אז'אר מ-75' בו הוא עדיין אנונימי, וזה מה שכתוב בהקדמה: "אמיל אז'אר הוא פסבדונים שנטל לו מחבר "כל החיים לפניו", ואף כי נתפרסמו השערות שונות בדבר זהותו- ערבי אלג'ירי, יהודי צפון-אפריקאי ואפילו בן אחותו הנודע של הסופר רומאן גארי - לא נמצא אף לאחת מהן אישור מוסמך עד היום".

*וגם, גיליתי איך אני מרחיקה אותו ממני, את האיש שמנסה שאני אכתוב. אחת לכמה שבועות הוא מתשאל אותי בקטנות וברמזים ואני מתעלמת בחותכות. אני לא אוהבת להיות תחת מעקב. (למרות שברור לי שהוא עושה למעני).