אני ושאר בשר שלי מטיילים בחנות ספרים,

עם שלושה ביד אני מתהלכת (באצבעות לופתות, כבר מוכרזים כשלי, כמובן).

שאר בשר כבר מצא לו עם מי לדבר.

חנויות של ספרים ושל דיסקים הם נקודות מפגש מצויינות,

משום שגם אם צד אחד מאחר הצד השני לא מרגיש, כי הצד השני טובע בעולם שלו,

[וחושב על הפוסט שיכתב בבלוג שלו ערב או שניים לאחר.]

וכל אחד עצמו עד אשר באים ולוחשים לך שעוד מעט סוגרים, ואז אתה הולך הביתה, עם שקית.

פלצנות יתרה.