יש לי מין אידאה

די אנמית, למען האמת

אולי זו הבעיה שלי.

כנראה שכצפוי - אני חושבת יותר מדי,

שלושת המנטורים שלי* אומרים לא להוריד את היד מהדף, מהמקלדת, מהפירות שאתה קוטף.

תכתוב, תכתוב- בסוף יצא משהו טוב.

(ולא בהכרח בכתיבה).

אז זה הפרוייקט עכשיו.

יכול להיות שאתם**, אי אלו, תיכוו קלות.

קלות.

זה התכנון בכל אופן.

***

*התסריטאי, האמנית והפסיכולוגית (הזמנית).

**הקוראים והקולות שלי במוח.

***אם זה היה תלוי בי, כל פוסט היה נגמר בהתנצלות על העילגות שלי, החובבנות שלי, ההתלהגות המיותרת, ההתנצלות הזו...