ועכשיו (סליחה) אני סובלת מדיכאון אחרי לידה*

קשה לשחרר את בייבי לעולם

הוא כל כך תמים ופגיע

ושברירי ויפה

[ויש לי אנטי קליימקס מוצדק בהחלט (או מוחלט בהצדק),

ואני הופכת להיות קריזיונרית, בעיקר ל-ו החיבור,

ולכתוב במשפטים הולכים ומתקצרים

(כי ככה החיים?)]

*מטאפורית, למען הסר ספק.