אני ושאר בשר שלי מטיילים בחנות ספרים,

עם שלושה ביד אני מתהלכת (באצבעות לופתות, כבר מוכרזים כשלי, כמובן).

שאר בשר כבר מצא לו עם מי לדבר.

חנויות של ספרים ושל דיסקים הם נקודות מפגש מצויינות,

משום שגם אם צד אחד מאחר הצד השני לא מרגיש, כי הצד השני טובע בעולם שלו,

[וחושב על הפוסט שיכתב בבלוג שלו ערב או שניים לאחר.]

וכל אחד עצמו עד אשר באים ולוחשים לך שעוד מעט סוגרים, ואז אתה הולך הביתה, עם שקית.

פלצנות יתרה.

אם אתמול שנאתי אותם, (את החברים שלי - לכל המעוצבנים פה),

היום התאהבתי בהם מחדש.

אולי משום שהם היו קצת המפלט שלי,

אולי משום שהם הזמינו אותי לטייל בצפון,

אולי כי פתאום כולנו כאן, גם אם זה באופן זמני.

חיבוקים ונשיקות.

טעויות הן הדבר הכי יפה שיש.

איך לא שמתי לב לזה קודם?

[מלבד טעויות של חוסר ריכוז בכמותי והיגיון,

נו, מילא, עוד ראש מתקרב לשולחן באיטיות מלנכולית המלווה ביאוש.]