הכלב

הוא מצא תפוח

הוצאתי לו מהפה

זה לא היה קל

וט אמרה שהוא עלול להיחנק

מהגרעינים

הם רוצים לחגוג היום

בים

את השחרור הזה של כולנו

[אל תטעו להסיק שאני מדברת על פסח, חלילה]

רק אחד חייל

שנלך?

יש כמה אנשים שיודעים עלי

הכל, בימים האלה.

זה קצת מוזר, ההתעניינות הזו,

בלא שיגרה שלי.

חוץ מברכות אוניברסליות לאנשים ומאנשים אקראיים, לא בירכתי אף אחד לשנה החדשה. אולי מחר. בשנה שעברה שלחו לי כמה הודעות sms, וכל מיני אנשים נזכרו בי משום מקום.

את הנוכחי, כאמור, סיננתי כל השבוע, מה שגורם לי להרגיש כלבה, לכן החלטתי להתקשר ולדבר איתו מחר, ולתת לזה בכל זאת סיכוי, להסביר שהיה לי קצת לחוץ השבועות האחרונים, ושיצא שהסגירות שלנו (הצבאיות) הפוכות... בתקווה שיבין, ושתהיה לו שנה טובה.

איזו נחמדות נחתה עלי פתאום. אהה, אילו משפטים בלי קשר, איזה פוסט ארוך. ואני תכננתי לכתוב פוסטים על דמויות מהמשפחה לכבוד החגים. טוב, הרבה חגים לפנינו, ואולי אפילו הערב, אם תנחת עלי המוזה, בניגוד למה שקורה עכשיו.

אני מרגישה כאילו אני מדברת לעצמי. מה שגרוע פה, זה שיש לי  מיליון נושאים לפוסטים בראש כרגע. רק שטויות על גבי שטויות, כרגיל.