אני כבר לא זוכרת חלומות שלי.

רק בחלומות הכל אמיתי,

מעבר לזה, שום דבר אחר לא.

כשנגעתי במינור, שנאתי את הציפורים ואת השמש,

עכשיו הכל פסטורלי מדי.

בא לי לקנות כיסא נוח לגינה ולהשתזף,

וללכת לים.

אין לי את הנקודות.

סכינים בגרון, כיסי אויר בראש, בלונים באוזניים, צמרמורת, רעידות של סיביריה, צרידות מעצבנת.

מרק בצל, מקלחת רותחת, תה קמומיל, מפזר חום, מיטה חמה.

מחר צבא. [עוד גימלים?]

הולך להיות לנו שבוע סגרירי משהו.

מחר יהיה גשם לפרקים,

ברביעי יתבהר מעט,

ובחמישי שוב יהיה גשום.

קצת גשם בהחלט לא יזיק לארץ הזו.

משום מה הכפור תמיד יזכיר לי את "הנסיך המאושר", של אוסקר ווילד.