יש דברים שאסור שיהיה להם פידבק לפני שהם גמורים, שזה הורס הכל, אפילו אם הפידבק טוב.

אני לא באמת יכולה לדעת מה הם חושבים, וזה גם לא משנה לי, כי זה משהו שאני עושה בשביל עצמי, לא בשביל תהילה, ובטח לא בשביל הפידבק. אבל עכשיו אחרי שהם שמעו את זה, זה מין חילול שכזה. זה הרס את הכל. אני לא יכולה לנגן לפי בקשה, אני יכולה רק מתי שבא לי, ושיש שקט - מוחלט, שאף אחד לא יזמזם עם המוסיקה או ישיר, שאף אחד לא ידבר בטלפון, שאף אחד לא יעמוד מאחורי ויסתכל. ובטח שלא בצהרים. רק בלילה או בבוקר, עדיף עם בית ריק.

כי לי זה אישי מאוד, ובשבילם זה כלום.

להתרגל למצב מסוים. לא תמיד אופטימלי ולא תמיד טוב, ולהשלים עם זה.

להיות זו שאומרת את המילה האחרונה.

להתמכר להרגלים.

רוב הדברים שנכתבו בהחלט עשויים להיות גם יתרונות לפעמים, צריך לדעת לעשות את האבחנה, לצאת מהבועה.

יורד גשם לסירוגין, מוקדם יותר היו ברקים ורעמים. קניתי 3 ספרים טובים היום. הייתי בבסיס קצת יותר משעתיים (ראה פוסט קודם), והייתי אצל סבא וסבתא, שניהם חולים, ומצבם של שניהם השתפר היום. סבא היה עירני בניגוד למה שהוא בדרך כלל, וסבתא יצאה מהדיכאון התמידי שלה, ופרצה במונולוג מדהים על החיים שפעם היו להם.

יש ימים טובים כאלה, בלי שמץ של יאוש. לא רציתי לכתוב את המילה הזאת בגדול. למרות שהיא יפה.