אני לא רוצה שזו תהיה התחלה של סדרה של פיגועים. אני לא יכולה להפסיק לחשוב מתי זה יפגע בי, מתי מישהו שאני אוהבת יפגע. קשה לי להשליך את זה לפוליטיקה כרגע, אני לא יודעת מה הפיתרון לזה, אולי לותר, אולי לותר יביא למשהו גרוע יותר. נמאס לי לחיות כאן. כבר חוויתי אירוע פח"ע ובמקרה יצאתי ללא פגע. המקריות הזאת הורגת אותנו.

הוא לא מכיר אותי כמו שהוא חושב שהוא מכיר. אני לא בטוחה שאנחנו מתאימים בכלל, ואני לא יודעת אם אני רוצה להיכנס לקשר הזה, אח"כ, מן הסתם, יהיה קשה יותר לחתוך. אבל אני מכירה אותו המון זמן בתור ידיד ואני לא יכולה להרשות לעצמי להיות כלבה. רק שזה לא ילך ויסתבך.

הרגשתי חרא היום, מוזר שזה קורה לפעמים בלי שום סיבה מוצדקת או בגלל סיבה לא מוצדקת בהחלט, במקרה שלי.

ואז תקף אותי דחף נדיר לשוקולד, נכנסתי לחנות ממתקים ומילאתי שקית, אכלתי איזה שניים מהממתקים בדרך, הגעתי הביתה, הורדתי את המדים, אכלתי עוד אחד, ואז אכלתי מרק אפונה ונתתי את כל השאר לאח הקטן.