הגיגית

חום יולי אוגוסט/ שלמה ארצי

חום יולי אוגוסט אז היה כבד מאוד,
שעת צהריים, הפלוגה הלכה בואדי.
תרשום בספר דף, מדובר במלחמות,
תרשום פצועים שרועדים, וזה נורמלי.

הנעורים יפים, הקיץ אין סופי.
ועקנין הגיע לפלוגה, אלוף קריית גת,
שרף צריפים, ברח לבית גוברין,
המשטרה בעקבותיו רק פה נרגע קצת.

את מה שאני זוכר מזה אני רושם,
מרחפים באלונקות שניים בלי שם,
בזמן האחרון אצלי תמונות חוזרות משם,
בזכרון המעומעם שלי היום,

מסך כבד של מלחמות והזיות.

חום יולי אוגוסט אז, איצטרובל אחד נושר
מסוק נוחת, אני שוכב לבד בשטח.
כשהמסוק נעלם, אני פתאום רעב,
מת לאכול אותך בבסיס האם לנצח.

אני חוזר עם פס אלייך לביתך,
סוגר ת'חדר, גם אלוהים לא יכנס פה.
פתאום אביך נכנס, נראה כמו בוכה,
בתעלה פלוגה שלמה חטפה אש נ"ס ב"טמפו".

את מה שאני זוכר מזה אני רושם,
תופס מונית חיפנית, קופץ לדיסקוטק.
זונות על הגדר אצלי בגוף רק שד בוער,
הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב.
תרשום תרשום, רושם רושם.

וכאילו לא עברו 35 שנה. רק שבחיפה הדיסקוטקים לא פועלים היום.

הולך לישון עם חיילים מתים בלב.