הגיגית

כשהייתי ילד לא היה בכלל ספק מי ייבחר מידי בחירות לראשות העיר - טדי קולק.

נולדתי איתו כראש עיר, חייתי שנים רבות כשהוא חולף במכוניתו בשכונות, בודק, מוודא שהכל בסדר עם הנכס הזה שהופקד בידיו. הנכס הזה שלא היה עיר קודש ולא עיר סכסוך אלא עיר חיים, עיר תרבות, בית אהוב שהוא נשא בעול תחזוקתו הבלתי פוסקת.

ומי שחשב שעבודתו היתה טריוויאלית - באו ממשיכי דרכו (לחלוטין לא "יורשיו") המושחט וחדל-האישים ודרדרו אותה מי בזדון ומי בחוסר-יכולת לעברי פי פחת.

אני זוכר אחד מלילות הקיץ בהם ארגנה העירייה חגיגת מוזיקה במרכז העיר. לקראת סוף ההופעות התגלגה עגלה, מעוטרת בסמל ירושלים - האריה, ובה ישב האריה האמיתי - טדי קולק.

יהי זכרו ברוך