כינוי:
ממבר בן: 36 ICQ: 260048557 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 12/2007
הגיע הזמן
לעשות סדר בבלאגן שבראש שלי
לשפוך הכל
בלי מעצורים בלי היסוסים
החלטתי לרשום פה עד שימאס לי
לחפור את הכל ועל הכל
ככה שאני מודיע מראש
אל תנסו להבין אותי
זה בשבילי
מנסה לחשוב על ניסוח מתאים
למה שיקרה פה
אם יקרה
אולי אני אתחרט באמצע
אולי מחר אני אקום ואמחק את הפוסט
אולי לא,אולי מחר אני אקום והכל יראה לי שונה.
ואני כבר לא יתחבר למה שרשמתי פה
אבל למה זה שאני נתקע כל פעם שזה פנים מול פנים
לא מוצא מה להגיד,איך להסביר את זה ,עוצר את עצמי בשביל לא לסבך את העניינים
כי הם מסובכים גם ככה. קשה לי לא לדעת,אבל להבין,קשה לי להתחשב כי זה הדבר הנכון,
הדבר הנכון לעשות מתוך אהבה אמיתית אני חושב,או אולי לא, אולי זה סתם אכפתיות?
אני לא מאמין,אבל יכול להיות שזה מגיע ממקום של לרצות לקבל את מה שאין?,לא,לא נראה לי.
כסף כסף כסף,זה לא הכל,נכון. אבל זה עדיין עושה לי טוב לדעת שיש,שאני יכול לתת,והופ נגמר.
ומה עכשיו? הכל מהתחלה?הראש שלי מריץ מניפולציות וזה מגעיל אותי.כמה קשה לי לקום ולעשות.
כמה אני מוותר לעצמי,על עצמי. אני ממשיך להיתקע בעכשיו ולא לראות את העתיד.
עושה טעויות,עושה שטויות/עושה כיף,חיי את החיים. הכל עלול להיגמר ברגע.ואולי המשפט הזה דופק אותי כל פעם מחדש?
מה זה אושר?אולי זה שמחה?אולי זה כיף?אולי זה לדעת שאתה מסודר?שאתה נותן ומקבל,שאתה עושה את הדבר הנכון.
בטוח שזה שילוב של הדברים..כיף לי, אבל אני לא מרגיש מאושר.
וכל פעם שאני לבד אני חוזר לאותה הנקודה. והכל רץ לי בראש, דברים טובים דברים רעים זה מטמטם אותי!
אני נכנס למצב שכבר לא כיף לי, אבל אני לא יכול להגיד שרע לי. כי באמת לא רע לי.רק קשה ולא כיף.
אני מתחיל לחשוב על העתיד ולהיכנס למצב מבאס,לא העתיד הרחוק. אני חושב על המחר,על מה יהיה לי לעשות
מחפש סיבה לקום בבוקר ולא להתעורר בערב, מחפש עוד משו שיעשה לי טוב,וכיף,שיהיה לי מעניין ולא משעמם.
אבל אני לא תמיד מוצא,או שאני יודע מראש שאין ,אבל ממשיך לחפש ,למרות שאני יודע שבסוף אני אמצא.
ואיפושהו שם או אולי לפני,הכל מתבלבל, אני שוב נודד בבלאגן בראש,מעלה אסוציאציות של מה אולי יהיה ושוב מתבלבל,
חושב עליה,היא גם שם , חוזרת לי מדיי פעם,ככה סתם מהעבר.ואז אני חושב על ההיא,למה אני נתקע כל פעם שהיא שם?
כי אם היא לא שם אז זה זורם, אני רואה אותה ורק רוצה לחבק,לנשק,להראות אהבה,לקבל אהבה,לדעת שהיא שלי.
אבל היא לא, מעציב?מבלבל?למה היא לא? ואני מבין,אבל אולי זה לא הכל,אולי יש שם יותר מזה?רוצה אותה שלי.
ומתבלבל שוב...חושב על המשפחה על החברים יומולדת לאמא עוד יומיים,או שזה כבר מחר?אני רוצה לשמח אותה קצת
להראות לה שלא שחכתי,אבל אמרתי את זה הרבה פעמים. ונעלמתי באותו יום כי מצאתי משו יותר מעניין לעשות.
טוב לפחות הפעם אני זוכר.. זה גם משו לא ? בדרך כלל אני לא זוכר. אני לא טוב בתאריכים.אפעם לא הייתי טוב בזה.
ונודד במחשבות שוב , ושוב מתבלבל , ושוב כואב הראש. מדליק עוד סיגריה.
כמה טוב היא עושה לי וכמה רע היא עושה לי ,היא כמוני הסיגריה,אולי היא כמו כל אחד אחר?לפעמים פוגעת לפעמים עושה טוב בנשמה.
אוף החדר שלי מסריח מסיגריות כבר,אני לא רגיל לזה. אבל זה שווה את הכיף של לשבת במיטה עם סיגריה לפני השינה..שואף,נושף..
..שואף,נושף,נושם,חושב,מסדר קצת את הבלאגן,שיר טוב ברקע.. אני תמיד משתדל לעשן עם שיר שאני אוהב, ולא סתם שיר..
"מה לך ילדה" איזה אבסורד..לא ממש בא לי עליו,בא לי משו של שבת בבוקר..העברתי ל"פשוט ונאמן" כמה רקע יש לשיר הזה..
השלמתי עם המצב?ואולי לא?כמה משפט אחד הצליח לבלבל אותי אז..מאיפה הוא בא לי בכלל ?! מאיפה היא באה לי פתאום?
ולמה יש הרגשה שזה נעלם?"זה הטבע האנושי לרצות את מה שהוא לא יכול לקבל". שוב המשפט המעצבן הזה שלא יוצא לי מהראש..
אבל אני לא מרגיש ככה איתה..כמה שלראות אותה עושה לי טוב..אבל למה אני ממשיך לעצור את עצמי ? ולמה שוב חזרתי לזה?
גאדמט! ינון אמר לי שהגיע הזמן לכתוב והתגובה הראשונה שלי הייתה "לא אחי זה לא הקטע שלי,לא מתחבר לזה."
אבל בדרך הבייתה חשבתי על זה.ואמרתי למה לא, והאמת שזה קצת עזר..אפילו עלה לי חיוך על הפנים, סתם ככה..
ינון,אם אתה קורא את זה,תודה אחי.
אני יודע שחפרתי,
אולי תקראו את זה ותחשבו לעצמכם:
"מה עבר עליווו ?! איזה חופרררררר!!"
אבל על הזין שלי .
אני מרגיש הקלה,כאילו מהמוח זה פשוט עבר ליד,למקלדת,לבלוג.
לא נעלם, לא נדחק לפינה,זה פה. מולי,מול כולם.
אולי זאת טעות,שכולם יכולים להיכנס לי לראש,
לכמה דקות ,לי זה יותר,כמה שעות,ימים,שבועות(?).
http://mp3music.co.il/lyrics/14137.html פתאום זה הזכיר לי את השיר הזה..
שיר עצוב,אבל גדול.כלכך אמיתי,לא מתחשבן.
נראה לי שאני סוגר תפוסט..
קצת יותר רגוע,קצת יותר שקט..
באמת שזה עזר.
"ועם הזמן,אתה אומר זה רק ילך ויסתדר,
מחר בבוקר נתעורר, ליום חדש נפלא!"
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
