|
| 2/2008
ממחשבותיו של מטומטם..
מה עושים כשמגיעים למצב כלכך טעון?
מה יכול לעזור אחרי שהכל כבר התפרק ממזמן?
כל אחד מסתגר בתירוץ שלו..כל אחד נכנס לסרט שלו כלכך חזק...
לדבר?מה יש לה עם דיבורים?אני יכול לדבר ולדבר ולדבר
מעשים זה מעשים..דיבורים לא גורמים למעשים..מעשים גורמים למעשים.
מה עושים כשמגיעים למצב כלכך דפוק?
היסודות נשברו,אי אפשר לעשות כלום בלי היסודות..
כל מבנה חייב את היסודות שלו,בלי היסודות הוא יתרסק.
לאט לאט הכל מתפורר.
כמה זמן אפשר למשיך במצב כלכך טעון?
עד כמה אפשר למתוח את המצב הזה,עד שהוא יקרע?
וכשהוא יקרע..יהיה אפשר לחבר אותו בחזרה?
ואולי עדיף להשאיר אותו קרוע?
כמה אשמים אפשר עוד להמציא?
אף אחד לא לוקח אחריות,ואף אחד גם לא יקח..
מתי זה יפסק?מעגל ההאשמות הזה?
תמיד יש סיבה,תמיד תיהיה סיבה.
ואם לא סיבה,אז לפחות תירוץ.
לבד,כלכך לבד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
