מסריח מאלכוהול וסיגריות אני גורר את עצמי ברחובות של אספלט מואר. אין לי מושג לאן אני הולך, אין לי מושג מה אני מחפש. מזהה כל עץ, ספסל, פנס רחוב, שנים של זכרונות.
אמונות ואשליות שהובילו אותי למציאות הזויה, מטורפת. שבוי בשלשלאות של תקווה ולא מצליח להשתחרר ממנה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
