 מחשבות מפוזרות מעולם שצבעו ירוק אפור |
| 2/2008
סוציופת. תאכלס לא נותרו הרבה תכנים שאפשר להוסיף ליומן האפור שלי.
הכל סובב סביב אותם עקרונות. התגייסתי לקרבי. אכלתי זין. התייאשתי ונשארתי כי אין מקום אחר ללכת אליו.
עצוב לומר שהנצחונות שלי הם נצחונות פסיבים. "הפסקתי לעשן" "נשארתי חייל קרבי"
לא יצאתי לפיקוד, לא עברתי קורסים איכותיים. לא זיינתי קצינות, לא ישבתי בכלא. לא הרגתי מחבלים ולא עשיתי חברים בצבא.
שלא תטעו ותחשבו לרגע שאתם קוראים שורות של אדם מיואש. אני עדיין מאמין במה שתארתי בפוסט הקודם. אבל זה נראה מרוחק, יעדים להמשך, מטרות לאחרי הצבא.
בסופו של דבר, אני חושש שהגעתי למסקנה שיכולה לענות על הרבה שאלות קשות ששאלתי את עצמי שוב ושוב. למרבה הזוועה.. אני מרגיש שליו באמבטית הזוהמה שלי.
| |
| |