מחשבות מפוזרות מעולם שצבעו ירוק אפור |
| 7/2008
אי הבנה
במושבים האחוריים של האוטובוס ישב טיפוס מפוקפק במדיי חיל אויר.
ישב זאת הגדרה אחת, אפשר גם לומר שהוא שכב בתנוחת אישה אצל גניקולוג.
שתי הרגליים באויר בצורה לא סימטרית.
הוא נעץ בי מבט מאיים, מתוסכל ורעב לקצת פרובוקציה.
למרות שהאוטובוס חצי ריק, לא התכוונתי לוותר על המקום שלי בכסאות המקובלים.
הבאתי לו מחווה עם הראש שיעשה לי מקום, והתיישבתי ליד החלון.
התחלנו לדבר על פיזיקת הקוונטים, ועל ההשלכות של ההתחממות הגלובלית.
טוב, לא בדיוק.
דברנו על צבא, ועל זה שהחבר החדש שלי בדיוק עבר מיחידה של משמר הגבול לחיל
האויר בגלל שתפסו אותו על קטע מפדח.
פלסנט גריי: נראה לי שאני יודע על מה תפסו אותך.
חיילצ'יק: אה, כן?
פלסנט גריי: בטח, תפסו את הרס"פ אצלנו עכשיו וגם לפני חודשיים חייל מהמחלקה שלי.
חיילצ'יק: כן.. ולא סתם תפסו אותי. תפסו אותי עם מצלמה!
פלסנט גריי: וואלה? אני אפילו לא יכול לדמיין איך זה קרה.
המשכנו לדבר על צבא ועל המעבר שלו ממשמר הגבול ליחידת צה"ל.
הוא רמז לי שאם הוא רצה הוא היה יכול להיות טייס [?] אבל ויתר בגלל קבע של 9 שנים.
כשהטון נעשה קצת יותר אישי הוא פנה אליי בשקט.
חיילצ'יק: שמע ת'סיפור. הינו מוצבים בחברון וכל בוקר היה מגיע אלינו ילד ערבי קטן.
הערבי היה צועק "ואחד חומוס ואחד פול, על הזין כל משמר הגבול" צועק ובורח.
יום אחד הוא יצא עם אבא שלו. אבל אנחנו הצלחנו לתפוס אותו.
לקחנו אותו מאחורי הג'יפ. "וואחד חומוס וואחד פול הא?" אמרתי לו.
הוצאנו ת'אלות והתחלנו להביא לו בפנים. תפסתי אותו בראש ודפקתי אותו במכסה מנוע.
בנתיים האבא הגיע, מבולבל ולא מבין מה קורה, פרקנו גם לאבא ת'צורה.
ואני לתומי, חשבתי שדברנו על סמים.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
