"היי, מה קורה? כן, תקשיבו אתם צריכים הסבר, ללמה ברחתי, ללמה אני כבר לא בקשר. אז נתחיל, כמו שאתם יודעים הוא הרס אותי, ופגע בי כמו שמעולם לא פגעו בי וכן, אני עוד בשלבים לעבור את זה, גם אחרי חצי שנה, ואיבדתי את מי שאני ומה שאני.

אז אחרי שלאט לאט איבדתי הכל, הגעתי למסקנה שאני צריכה לבנות את עצמי מחדש, בשלב הכי טוב, כשאין כלום ואני יכולה לעשות הכל. אז עזבתי את העיר, עזבתי אתכם. לא נתתי לכם תשובה הוגנת אז אני מנסה עכשיו,

את, אני מבינה שנכנסת לטרנדים חדשים אבל זה כבר התחיל לפגוע בי, לא יכולתי לראות אותך ככה, היה לי קשה, הייתי חייבת להתרחק ממך קצת למרות שהכי הייתי צריכה אותך אחרי הפרידה. 

אתה, רבתי איתך בכוונה, בסדר? הרי זה מה שאנחנו תמיד עושים, רבים על שטויות קטנות לחודשים. זה היה בכוונה כי ידעתי שאעזוב ואשאר רחוקה והעדפתי שתפגע אז קצת מהריב המטופש שלנו במקום עכשיו, כשאני נשארת פה לפחות לשנה הקרובה, רחוקה ממך ופוגעת בך כי אין לי זמן לבקר או אין לי זמן לענות לפלאפון. זה נשמע אנוכי לחלוטין, אבל עשיתי את זה לטובתכם.

וגם לטובתי, כי אני כבר לא יודעת מי אני ומה אני ואני צריכה כרגע להיות הכי חופשייה שאפשר. החלק העצוב שהייתם מבינים את זה.

אני מודה לכם על הכל, על שהייתם שם תמיד ולא עזבתם אותי גם כשבכיתי כמו מטורפת וגם כשהייתי הבנאדם הכי שמח בעולם.

בחיים לא אוכל למצוא אנשים כמוכם ולעולם לא אמצא לכם מחליפים.

אני מודה לכם על כל דבר, אפילו הכי קטן שעשיתם, במיוחד אחרי הפרידה, אתה שהיית מוכן לבוא איתי לשתות בירה מחוץ לבית כי גיליתי דברים חדשים לגביו ולא הצלחתי לנשום, ולך שהצלחת למחוק את השמירות שלו במשחקים, זה היה מדהים. אתם מדהימים.

אבל אני לא אני יותר, אני לא יכולה לתת לכם ולקחת ממכם מה שהיה כל השנים, כן, זה באמת הרס אותי.

אני הולכת להשאר פה שנה, זה מאה אחוז, בסדר, 90 אחוז. 

אני לא יודעת אם אחזור שוב לגור שם, כן אגיע לבקר חודש הבא אני מאמינה, כי אני חיה פה עם רק שני תיקים, אין לי זהות בעיקרון.

אבל בכנות, אני לא חושבת שזה הבית שלי יותר אם אני מפחדת לצאת לרחוב. פה אני יותר חופשיה, אתם מאמינים שאני הולכת לקניון לבד?

ונוסעת באוטובוסים מעיר לעיר לבד? זה בסדר, גם לי עוד קשה לעכל את זה. 

טוב, אני אומרת את זה, אם את לא היית שם בשבילי ביומיים האלו שהוא לא חזר הביתה, סביר להניח שעוד הייתי איתו עכשיו והוא היה ממשיך לבגוד בי, אני מודה לך על הבטחון שהבאת לי לעמוד על שלי ולהגיד לו ללכת ושזה נגמר.

אני לא באמת אשלח לכם את זה, זה שטויות, את תקללי אותי ותשאלי מלא שאלות ואתה תפגע אפילו יותר ותתעלם. ואני מבינה, הייתי חברה מסריחה, הכי גרועה שיש, לא רק עכשיו, כמעט תמיד. תמיד הייתי אנוכית והעדפתי את האינטרסים שלי על פניכם, אתם עשיתם את זה רק מדי פעם. רק כשמאבדים משהו מבינים את הערך שלו, ועכשיו אני מבינה את הערך שלכם.

הייתם יותר אחים שלי מאחותי, ועל זה לנצח אודה לכם."