יואו אולי אני הולכת מה זה לעשות טעות ולאכול אותה בענק
ואני לא יודעת אם זה שווה את זה
לפחות הוא הפיל את זה אחרי שבוע ולא יותר...
לא יודעת מה לעשות
אולי יש את כל הסימנים שזה לא אמור להיות
ואני מסרבת לראות...הוא אכן לא מתקשר
ואכן לא יודעת כמה מעניין אותו מי ומה אני
אני לקחתי את זה בתור אחד כזה שלא חוקר
גם א. שהיה הכי רציני, לא חקר אותי
אמר לי בפרצוף או יותר נכון בפייס
לא יודע אם זה הולך להיות קשר רציני
שאלתי אותו מה זה רציני? אתה רוצה לצאת עם עוד בנות במקביל
אמר שלא, שהוא לא הטיפוס
מבחינתו קשר רציני זה משהו שנמשך יותר מחודשיים ויוביל לחתונה
והוא מרגיש צעיר מידי בשביל לפספס כל מיני דברים =זיונים?
הרגשתי שאני צריכה לשכנע אותו, אבל בקטנה
לא בא לי שיישבר לי הלב ממישהו שבעצם הזהיר אותי מראש
אחותי התחתנה עם מישהו שצעיר ממנה ב- 5 שנים....
כאילו יש מקרים, למה הפוך זה בסדר? כי אנחנו יותר בוגרות?
כשאני איתו זה מרגיש שהוא מאוד מתחשב ואכפתי
אבל כשאנחנו לא יחד לא מרגיש שאכפת לו בכלל (אומנם שבוע רק...ובכל זאת)
זה היה שבוע אינטנסיבי....נפגשנו כאילו אנחנו חודש יחד
אולי האינטואיציות השליליות הן תמיד הצודקות
אני כבר למודת ניסיון...ואני מנסה להאחז בדברים החיוביים ואולי זה לשווא
מה עושים? זורקים לפני שנפגעים? ממש טוב לי איתו
אנחנו אוהבים אותם דברים, לרקוד לטייל...מבינים את החוש הומור
יש זרימה טבעית בלי מאמץ לחשוב על מה לדבר
ייתכן שהאכפתיות שלו כשאנחנו יחד לא קשורה אליי
אלא סתם כי הוא כזה בן אדם, ואם זה היה קשור אליי
אז היה לו גם אכפת גם כשלא היינו יחד
למרות שהוא אמר שהוא תמיד מתקמצן על טלפונים כי לא מרגיש שיש משהו באמת חשוב להגיד
קצת מוזר....
בקיצר צריכה את עזרתכם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
