מצחיק לחשוב שאם לא יהיה תיעוד כל שהוא על רצף האירועים האחרונים אף אחד לא יאמין לי לסיפורים שלי...
הייתי מחנה של "שמחה לילד" , היה מדהים... אין מילים... זה באמת אחד הדברים שעושים לי הכי טוב.
המחנה היה שבוע , משני ולשני...
בלילה של היום הראשון אחרי עבודה בלי הפסקה... אחד המתנדבים הציע שנקפוץ איתו לדוג באשדוד...
ומכאן אין לי כל שליטה על מה שקרה...
ביום שני נסענו איתו לדוג
ביום שלישי הוא צוות אלי לצוות
בערב של יום שלישי חתכתי איתו ועם חבר שלו לקפה
בלילה של יום שלישי הייתי אצלו בבית ל"תה עלים", התנשקנו.
ביום רביעי הוא הקפיץ אותי לבית מגדרה, טיילנו במשכנות שאננים, הוא נשאר אצלי עד 3
במוצא"ש גמרתי איתו.
שלל התירצים שלי לא עומדים בפני הסיבה הראשית... אני טסה לחו"ל... אין מה לפתח קשרים וכו'... עכשיו.
זה לחלוטין חסר טעם.
והוא???
הוא הדבר המוזר ביותר שפגשתי... או אולי המפגש שלו איתי גרם לו להיות הדבר הכי מוזר שפגשתי[דומה אבל שונה]הוא הכיר אותי ביום שני. התנשק איתי ביום שלישי.במוצא"ש הוא כבר אמר שהוא אוהב אותי.
נכון... לא עשו אותי אתמול... [אני לא קוראת אנשים... אבל במקרה הזה הוא לא שיקר!!!] ולכן קצת קשה לי לקנות את כל מה שהוא אמר... והעצוב הוא שהוא באמת באמת התכוון. יופי לו . בעיה שלו.
עם הבחורה האחרונה שהוא יצא איתה [10 חודשים] הוא שמר נגיעה. מאז לא יצא /נגע/נמשך לאף אחת.במשך שנה. עד שהוא פגש אותי.
אז או שאני משדרת סוג של השתרללות כלשהיא. או שזה משהו אחר, שאין לי ביכולת להצביע עליו.
הוא הכיר אותי רק ביום שני. התנשק איתי בשלישי ובמוצא"ש אמר שהוא אוהב אותי.
הוא התגייס ביום ראשון . במוצא"ש הייתי אצלו... והוא קיבל הרבה "לא"
תתני לי את הטלפון שלך בחו"ל- לא
אז תתקשרי אלי וניפגש כשתחזרי בנובמבר- לא
אז לפחות תהיי איתי עכשיו עד שאת טסה , לחודש אחד- לא
תהיי הייתי הלילה- לא
יותר מדי לא. ולו יש מבט מאוהב בעיניים ואני כ"כ מאושרת... לא על המבט שלו... שהצלחתי לומר סופסופ לראשונה בחיי "לא" ולהציל אותי מהסתבכויות של הרגע האחרון.
אם רק הייתי טיפה יותר חכמה והייתי אומרת לאיתמר לא בפעם הרביעית או לגיל בפעם השניה או לאלון בפעם המיליון החיים שלי היו נראים לגמרי אחרת...
אני באמת גאה בעצמי. והוא אמר שהוא יחכה לי...
ביום ראשון הוא התגייס ואני קיבלתי רצף של הודעות...
"אני יודע שאמרתי שלא, אבל אני מתגייס אז מותר לי... אז רק רציתי לאחל לך רק טוב ותשצליחי בכל מה שאת עושה ותעשי בארץ ובחו"ל.
את הולכת לשליחות חשובה , תתרמי כמה שאתיכולה ותקחי כל מה שאת צריכה בשביל התפתחותך האישית אני האדם האחרון שיפריע לך בשליחות.
אמרתי שאני אוהב אותך לא כדי לעשות לך רע אלא כדי לעשות לך טוב , שתדעי שתמיד יש לך מישהו בבית שאוהב אותך ושיהיה כאן בשבילך והקשיב ולחבק. תמיד תוכלי להתקשר[ אני מזכיר שהבטחת להיתקשר ביום שישי, אני אשמח אם לפני] אני כאן בשבילך אוהב ומחכה שתחזרי.
אני אוהב אותך בכל ליבי . שנה בחו"ל לא תעצור אותי . ושתחזרי אני אחכה לך בשדה עם זה נענע גדול ויגיד לך כמה אני אוהב אותך. אוהב ומתגעגע"
עכשיו כשאני קוראת את הודעות האלה בפעם העשירית אולי... עצוב לי שהלכה ממני ההתרגשות כשמישהו מדבר באמת על הרגשות שלו... מרוב שכל החיים שלי כמעט שיקרתי לגבי מה שאני מרגישה כדי לא לפגוע בזה ובהוא... כל "הקלישאות" עוברות ממני והלאה...
והוא???
באמת התכוון לזה ... נראה לי... אבל כמו תמיד... ימים יגידו.
ואני???
גאה בעצמי כ"כ. יכולתי להיות עכשיו במצב כ"כ מסובך ולא נעים... טוב שהצלתי את עצמי שניה לפני.
עוד מהמחנה...
הכרתי את בחור הכי חמוד בעולם... הוא ג'ינגי וחתיך הורס [מדהים... זה באמת קיים] וקטן ממני בחצי שנה...
אבל הבטחתי לעצמי בלי קשרים חדשים לפני חו"ל...
אז זה אפלטוני בנתיים. וכרגיל , ימים יגידו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
