DNA2000

תכלית הקיום.

התכלית שלשמה אנו בעולם זה, היא לימוד היצירה.

כל תהליך בין אם הוא עבודה, אירועים חברתיים, צפייה, קריאה, התבוננות למעשה מקרבים אותנו להבנת היצירה ובכך גם להכרה במורכבות היוצר.

נניח שאת / אתה היית יוצר מהיכן שאין כלום, כל "מעגל מודפס" שהיית מצליח ליצור לא היה יכול להגיע לרמת הערכה של היצירה. לכן כדי שיהיו שותפים ליצירה שאותה עשית, צריכים להיות יצורים תבוניים שלא מתוכנתים מראש לחשוב רק בכיוונים מסוימים.

מותר האדם

מותר האדם בחופש הבחירה בין הערכים לחומר.

במקום שבו אין רוע לא יתכן חופש בחירה מכיוון שברוב המקרים מעשים רעים לא נתפשים שרעים על ידי העושה אותם. לימוד הרוע אינו יכול להיות תיאורטי, את הרוע האדם חייב להרגיש על עצמו. הרמה האנושית של אדם נקבעת על פי הבחירה של בערכים תוך שהוא מוותר על החומרנות

הבחירה של האדם היא בינו לבין עצמו, כלומר הוא לא יקבל פרס על מילוי מצוות וכ' (עם אלוהים לא עושים עסקים של קח ותן).

הייחוד בנביאים שהם העזו לומר את האמת לאנשים למרות שהדבר השניא אותם בחברה.

בכל זמן ומקום ישנם מעטים שאומרים אמיתות מוסריות אשר מאוד לא מקובלות על החברה, ולעומתם כאלה שיומרו דברים שתכליתם לעורר סימפאטיה אצל הרוב.

אם כל האנשים היו ישרים זה היה נותן לנו תחושה שאנו מעין רובוטים שתוכנתו להתנהג ביושר.

עוולות חברתיות

חוסר צדק מלווה את החברה האנושית על כל גווניה אלפי שנים או יותר.

עוולות חברתיות גורמות לחלק מהאנשים להתאמץ לקראת השגיות דבר שכשלעצמו מדרבן לקראת לימוד מאומץ ואינטנסיבי, ולחלק אחר מהאנשים למעשים שליליים (בתחום הפשיעה) שנועדו לקדם אותם בתחומים הכלכליים ואולי החברתיים.

השכלה תבונה וחוכמה

ההשכלה היא מאגר נתונים, התבונה היא הכשרון לעבד את הנתונים ולהגיע למסקנות הנכונות.

החוכמה היא הרמות הגבוהות של התבונה ותחילתה בהתפעלות ממורכבות היצירה.

האם ייתכן שהכל נוצר מעצמו?

אם היית רואה זוג משקפיים על הירח, האם היית מנסה לפתח תיאוריה שעל פיה המשקפיים נוצרו באקראי?.

עצם קיומם של חוקים בתחומים של הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה ואחרים מעידים על התערבות של גורם יחיד (בגלל השלמות ושאין סתירה בין החוקים).

כל חוקי הטבע משולבים בהרמוניה אין סופית.

המצב הטבעי הוא שהכל מתנהג בתוהו ובהו וללא כל חוקיות.

האם תהליכים נקבעו מראש?

אני מניח שכן, התהליכים נקבעו לצורך השגת המטרה של מתן האפשרות לאדם לטפס בסולם האנושי (ערכים מול חומרנות), כאשר "התוכנה" אשר אחראית ליישום האירועים תלויה במידת השגת המטרה. ולשאלה אם נקבע מראש שאדם ירצח למה נדרש מימנו לשלם את החוב על מעשהו (בהנחה שהאירוע נקבע מראש?). הרמה האנושית של האדם נקבעת על פי החרטה הפנימית שלו לגבי מעשים שביצע בעבר ולא על פי מעשיו בפועל. יחד עם זאת סביר להניח ש "התוכנה" לא תיצור מצב שבו אדם שנחשב כצדיק יבצע פשע נורא.

על אדם לא ייגזר לבצע מעשה שלא ישרת את המטרה.

הרצון יכול להשפיע על אירועים להתרחש במידה ותהיה לאירוע תכלית.

אם הושגה למטרה שלשמה יועד תהליך מסוים, יבוטל התהליך.

תפילה

תפילה למצב טוב יותר במידה מסוימת היא מעין הבעת אי אמון ביוצר שיצר את התהליך הקשה שבו אנו נמצאים. לעניות דעתי חשיבה והתפעלות ממורכבות הבריאה לא פחותה מתפילה.

האם קיימת ענישה?

אני מניח שלא, התהליכים תהליכים גם אם הם קשים נועדו להשגת מטרת הלמידה.

חיפוש האמת

נושא כבד, אולי אחד הכללים זה לנסות לחפש את האמת גם במקומות שבהם לא היית רוצה ששם היא תימצא.

תכלית הקיום.

התכלית שלשמה אנו בעולם זה, היא לימוד היצירה.

כל תהליך בין אם הוא עבודה, אירועים חברתיים, צפייה, קריאה, התבוננות למעשה מקרבים אותנו להבנת היצירה ובכך גם להכרה במורכבות היוצר.

נניח שאת / אתה היית יוצר מהיכן שאין כלום, כל "מעגל מודפס" שהיית מצליח ליצור לא היה יכול להגיע לרמת הערכה של היצירה. לכן כדי שיהיו שותפים ליצירה שאותה עשית, צריכים להיות יצורים תבוניים שלא מתוכנתים מראש לחשוב רק בכיוונים מסוימים.

מותר האדם

מותר האדם בחופש הבחירה בין הערכים לחומר.

במקום שבו אין רוע לא יתכן חופש בחירה מכיוון שברוב המקרים מעשים רעים לא נתפשים שרעים על ידי העושה אותם. לימוד הרוע אינו יכול להיות תיאורטי, את הרוע האדם חייב להרגיש על עצמו. הרמה האנושית של אדם נקבעת על פי הבחירה של בערכים תוך שהוא מוותר על החומרנות

הבחירה של האדם היא בינו לבין עצמו, כלומר הוא לא יקבל פרס על מילוי מצוות וכ' (עם אלוהים לא עושים עסקים של קח ותן).

הייחוד בנביאים שהם העזו לומר את האמת לאנשים למרות שהדבר השניא אותם בחברה.

בכל זמן ומקום ישנם מעטים שאומרים אמיתות מוסריות אשר מאוד לא מקובלות על החברה, ולעומתם כאלה שיומרו דברים שתכליתם לעורר סימפאטיה אצל הרוב.

אם כל האנשים היו ישרים זה היה נותן לנו תחושה שאנו מעין רובוטים שתוכנתו להתנהג ביושר.

עוולות חברתיות

חוסר צדק מלווה את החברה האנושית על כל גווניה אלפי שנים או יותר.

עוולות חברתיות גורמות לחלק מהאנשים להתאמץ לקראת השגיות דבר שכשלעצמו מדרבן לקראת לימוד מאומץ ואינטנסיבי, ולחלק אחר מהאנשים למעשים שליליים (בתחום הפשיעה) שנועדו לקדם אותם בתחומים הכלכליים ואולי החברתיים.

השכלה תבונה וחוכמה

ההשכלה היא מאגר נתונים, התבונה היא הכשרון לעבד את הנתונים ולהגיע למסקנות הנכונות.

החוכמה היא הרמות הגבוהות של התבונה ותחילתה בהתפעלות ממורכבות היצירה.

האם ייתכן שהכל נוצר מעצמו?

אם היית רואה זוג משקפיים על הירח, האם היית מנסה לפתח תיאוריה שעל פיה המשקפיים נוצרו באקראי?.

עצם קיומם של חוקים בתחומים של הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה ואחרים מעידים על התערבות של גורם יחיד (בגלל השלמות ושאין סתירה בין החוקים).

כל חוקי הטבע משולבים בהרמוניה אין סופית.

המצב הטבעי הוא שהכל מתנהג בתוהו ובהו וללא כל חוקיות.

האם תהליכים נקבעו מראש?

אני מניח שכן, התהליכים נקבעו לצורך השגת המטרה של מתן האפשרות לאדם לטפס בסולם האנושי (ערכים מול חומרנות), כאשר "התוכנה" אשר אחראית ליישום האירועים תלויה במידת השגת המטרה. ולשאלה אם נקבע מראש שאדם ירצח למה נדרש מימנו לשלם את החוב על מעשהו (בהנחה שהאירוע נקבע מראש?). הרמה האנושית של האדם נקבעת על פי החרטה הפנימית שלו לגבי מעשים שביצע בעבר ולא על פי מעשיו בפועל. יחד עם זאת סביר להניח ש "התוכנה" לא תיצור מצב שבו אדם שנחשב כצדיק יבצע פשע נורא.

על אדם לא ייגזר לבצע מעשה שלא ישרת את המטרה.

הרצון יכול להשפיע על אירועים להתרחש במידה ותהיה לאירוע תכלית.

אם הושגה למטרה שלשמה יועד תהליך מסוים, יבוטל התהליך.

תפילה

תפילה למצב טוב יותר במידה מסוימת היא מעין הבעת אי אמון ביוצר שיצר את התהליך הקשה שבו אנו נמצאים. לעניות דעתי חשיבה והתפעלות ממורכבות הבריאה לא פחותה מתפילה.

האם קיימת ענישה?

אני מניח שלא, התהליכים תהליכים גם אם הם קשים נועדו להשגת מטרת הלמידה.

חיפוש האמת

נושא כבד, אולי אחד הכללים זה לנסות לחפש את האמת גם במקומות שבהם לא היית רוצה ששם היא תימצא.

תכלית הקיום.

התכלית שלשמה אנו בעולם זה, היא לימוד היצירה.

כל תהליך בין אם הוא עבודה, אירועים חברתיים, צפייה, קריאה, התבוננות למעשה מקרבים אותנו להבנת היצירה ובכך גם להכרה במורכבות היוצר.

נניח שאת / אתה היית יוצר מהיכן שאין כלום, כל "מעגל מודפס" שהיית מצליח ליצור לא היה יכול להגיע לרמת הערכה של היצירה. לכן כדי שיהיו שותפים ליצירה שאותה עשית, צריכים להיות יצורים תבוניים שלא מתוכנתים מראש לחשוב רק בכיוונים מסוימים.

מותר האדם

מותר האדם בחופש הבחירה בין הערכים לחומר.

במקום שבו אין רוע לא יתכן חופש בחירה מכיוון שברוב המקרים מעשים רעים לא נתפשים שרעים על ידי העושה אותם. לימוד הרוע אינו יכול להיות תיאורטי, את הרוע האדם חייב להרגיש על עצמו. הרמה האנושית של אדם נקבעת על פי הבחירה של בערכים תוך שהוא מוותר על החומרנות

הבחירה של האדם היא בינו לבין עצמו, כלומר הוא לא יקבל פרס על מילוי מצוות וכ' (עם אלוהים לא עושים עסקים של קח ותן).

הייחוד בנביאים שהם העזו לומר את האמת לאנשים למרות שהדבר השניא אותם בחברה.

בכל זמן ומקום ישנם מעטים שאומרים אמיתות מוסריות אשר מאוד לא מקובלות על החברה, ולעומתם כאלה שיומרו דברים שתכליתם לעורר סימפאטיה אצל הרוב.

אם כל האנשים היו ישרים זה היה נותן לנו תחושה שאנו מעין רובוטים שתוכנתו להתנהג ביושר.

עוולות חברתיות

חוסר צדק מלווה את החברה האנושית על כל גווניה אלפי שנים או יותר.

עוולות חברתיות גורמות לחלק מהאנשים להתאמץ לקראת השגיות דבר שכשלעצמו מדרבן לקראת לימוד מאומץ ואינטנסיבי, ולחלק אחר מהאנשים למעשים שליליים (בתחום הפשיעה) שנועדו לקדם אותם בתחומים הכלכליים ואולי החברתיים.