לפני כמה ימים ראיתי בטלוויזיה את הסרט של איבתיסאם מראנה '77 מדרגות'. איבתיסאם ילידת הכפר פראדיס, עברה לגור בתל אביב. שם פגשה שכן, יונתן, יהודי עולה מקנדה. יונתן, אדם פתוח בדעותיו, היה מוכן לחיות עם מוסלמית. אבל קצת קשה לחיות יחד. אם בני שני דתות חיים יחד הדבר ניתן לגישור. יש לי חברה יהודיה שנשואה עם נוצרי והם חוגגים עם חנוכיה ועם עץ אשוח. אין סתירה בין השניים. אבל קשה קצת לחגוג את יום העצמאות וגם את יום הנכבה. מילא אם הם חלים בימים נפרדים. אבל מה קורה אם שניהם חלים באותו יום? אפשר לשמוח ולהתעצב יחד?

היום בתכנית של לונדון וקירשנבאום השתתף אודי ליאון, ממיסדי בי"הס לקולנוע 'מעלה', תסריטאי ומיצג קבוצות מיעוט בטלוויזיה. הוא סיפר שביום הנכבה הוא מדליק נר כהזדהות עם סבל העם הפלסטיני. אודי ליאון אינו שמאלני. הוא בוגר ישיבת מרכז הרב, לאומני דתי וימני. אלא מה, הוא יהודי. לדבריו על היהודים, עקב כל הסבל שעברו בהסטוריה, להבין ולהיות אמפתיים לסבל של עמים אחרים. 

כפי שלונדון צין יש גם ערבים שנוסעים לאושוויץ לנסות להבין את הסבל היהודי.

אפשר גם לשמוח בשמחתנו וגם להבין את סבל הזולת.