כבר שנים שאני סובלת מבעיות גב. קשה לי לשבת, לשכב על הצד, בכלל.

כבר רצו לנתח אותי מספר פעמים וסרבתי.

שמעתי שהניתוח לא תמיד עוזר, פחדתי.

התרגלתי לחיות עם הכאבים ועם הגבלות התנועה.

גם יצאתי לפנסיה מוקדמת בגלל בעיות הגב.

בהמלצת אחותי הגעתי לפיזיותרפיסט. הוא לא זול אבל הוא עשה לי פלאים.

הוא בדק אותי ומצא קיצורי שרירים ברגלים שניתן בהתעמלות מיוחדת לתקן,

ושרירים תפוסים עם גושים שאותם הוא מפרק בטיפולים שלו.

זה לא יאומן. אני יושבת בקלות רבה הרבה יותר, הכאבים כמעט פסקו.

לא חשבתי שזה אי פעם יקרה לי.

אני גם מבינה שאני לא נכה. לא זקוקה לניתוח, ודי בקלות אחזור להיות בריאה.

הפיזיותרפיסט אמר ש90% מבעיות הגב הן לא בעצמות אלא ברקמות הרכות,

וניתן לטפל בהם בפיזיותרפיה.

אם כן, שאלתי, מדוע האורתופדים אליהם הלכתי צילמו את הגב שלי צילומי רנטגן וCT

ואחר כך המליצו על ניתוח בעצמות לאחות את החוליות ביניהן באמצעות מסמרי מתכת???

האם הרופאים האורתופדים לא יודעים שרוב בעיות הגב לא נפתרות על ידי ניתוחים 

כי מקורן לא בעצמות כלל???

הפיסיותרפיסט המליץ לי על הספר:

"רופאים - איך הם חושבים" שכתב ד"ר ג'רום גרופמן.

הספר מדהים.

לדברי הסופר, לפחות בארה"ב, אבל אני משערת שלא רק שם אלא גם כאן, כנראה,

רופא קוטע את המטופל המתאר את תסמיני מחלתו לאחר 18 שניות בממוצע!!

בפרק זמן קצרצר זה הוא מחליט מהו האבחון הסביר ומהו הטיפול הראוי.

לעיתים קרובות זו החלטה נכונה, אבל לעיתים היא עלולה להיות שגויה, ולהביא אסון.

רופאים טועים בגלל סיבות רבות. טועים, כמו שכולנו טועים, אלא שעליהם מופעל לחץ.

לחץ של זמן, לחץ של כסף, לחץ של חברות התרופות והחברות המייצרות את אביזרי הניתוח.

טליק סיפר על כך שהרופאים לא ממש הקשיבו לבת שלו. 

הסופר מייעץ לפציינטים להבין איך רופאים חושבים כדי לדעת טוב יותר איך לדבר עם 

הרופאים בזמן הקצר שיש להם. מתי להתעקש, איך להסביר.

ספר שכדאי לקרוא!