השנה אני בוועד הבית. 

אחד השכנים לא שילם מיסי וועד עם חוב עוד משנה שעברה.

פעמיים בהפרש של חודש שמתי בתיבת הדואר שלו מכתבים מנומסים נעימים ומתחשבים. כתבתי לו שאם קשה לו לשלם אפשר לדחות את התשלומים, לחלק ולפרוש אותם, או ללכת לקראתו באיזו צורה שירצה. אבל ביקשתי ממנו שלא יתעלם, שיתיחס, שיתן איזו שהיא תגובה. כתבתי שאני רוצה לשמור על יחסי שכנות טובים, אבל מיסי וועד צריך לשלם לטובת כל הבניין וגם לטובתו.

בשתי הפעמים האלה לא קיבלתי שום תשובה.

חודש לאחר מכן לקחתי טופס רשמי של האגודה לתרבות הדיור, מלאתי והדבקתי על דלת דירתו.

כמה ימים לאחר מכן הוא בא ונתן שקים על כל החוב שלו.

השבוע הייתה אסיפת דיירים בדירתנו בנושא דליפות מים בחניון. מסתבר שהדליפות באות מדירות הגן. אחד השכנים הכין מכתב והחתים את כל הדיירים בבקשה מבעלי דירות הגן לטפל בנזילות. הוא שם את המכתבים בתיבות הדואר של בעלי דירות הגן. והנה, הפלא ופלא, אותו שכן שסיפרתי עליו למעלה, שגם הוא אחד מבעלי דירות הגן, טען שהמכתב לא הגיע אליו משום מה.

כשכתבתי את פרוטוקול האסיפה כדי לשלוח לדיירים הוספתי פיסקה שאומרת לשכנים לבדוק את תיבות הדואר שלהם כי יתכן שמשהו מוזר קורה בבית שלנו לתיבות הדואר. הנה שלוש פעמים מכתבים לא הגיעו ליעדם לשכן, שני מכתבים של בקשת תשלום מיסים, ומכתב הבקשה לתקן את הנזילה. נעלמו.

הרגשתי צורך לעקוץ אותו. להראות לו שאני קיימת ולא מוכנה לעבור בשקט על הזלזול שלו.

התגובה שלו הייתה ממש מהירה. כמה דקות אחרי ששלחתי את המייל עם הפרוטוקול הזה שמעתי דפיקה על דלת הדירה שלי והשכן הופיע. כולו אדום וכועס. הוא טען שמעולם לא אמר לי שהמכתבים ששמתי בתיבה שלו לא הגיעו. כן, הם בכלל לא נעלמו, אלא שהוא סתם לא ראה לנחוץ לענות עליהם. הוא אמר שהוא נפגע מכך שאמרתי שהמכתבים נעלמים מתיבת הדואר שלו. אשתו הופיעה אחריו והתחילה לצרוח בקולי קולות שפגעתי בהם ושהיא לא רוצה לדבר איתי יותר. כשמישהו צורח עלי אני פשוט משתתקת. אין סיכוי שאצליח לצעוק בחזרה. אני פשוט לא יודעת לצעוק. אז חכיתי שהיא תפסיק לצרוח ושהוא ירגע, והסברתי לו שאני נפגעתי מכך שהוא זלזל במכתבים שכתבתי. בסופו של דבר סיכמנו שאני אתנצל על כך שאמרתי שהוא מעלים דואר, והוא אמר שהוא יתנצל על כך שהוא לא ענה למכתבים שלי. תיקו. אחר כך נהלנו שיחה נעימה על בעיות תקון הנזילות.

בכלל, אני עד כה מצליחה איכשהו ללכת בין הטיפות ולא לריב עם אף שכן. אצלנו אין שכן שאין לו איזה שהוא ריב עם שכן אחר. אני בינתיים בסדר עם כולם. אין לי ציפיות מאף אחד, ואין לי קשר מיוחד עם אף אחד, אני רק רוצה שיהיו יחסי שכנות תקינים. 

הבניין קיים 15 שנה ואנחנו גרים בו כבר 13 שנה. בכל השנים האלו היו נזילות בחניון ואיש לא תקן אותן. אולי אני אצליח להשיג שתוף פעולה של השכנים ומוטיבציה אצל כולם לתקן מבלי להגיע לתביעות משפטיות שסתם גוזלות כסף מכולם. או שאולי אתייאש מכל הבלגן הזה וארים ידיים....