אתמול לא היה לנו חשמל, לא טלפון ולא אינטרנט. היום עדיין אין לנו קו טלפון, עד שעה זו.

בבוקר היה לי תור לרופא שניים. לבשתי סנדלים וחולצה פתוחה ובדרך הפעלתי באוטו את המזגן. היה חם.

כשהגעתי לעיר ויצאתי לכביש הראשי התחילה פתאום סופת חול עם רוח תזזיתית שהעיפה לי גרגרי חול לעיניים. תוך כדי כך השמיים הפכו לפתע שחורים, ותוך כמה שניות התחילו גם טיפות גשם. נכנסתי לחנות הקרובה ולא עברו יותר מכמה שניות והתחיל מטח גשם חזק עם רוחות עזות שהעיפו הכל בכוח עצום. חפצים התנדנדו ועפו באוויר, התחילה מהומת אלוהים שכמוה אני לא זוכרת. נוסף לכך החלו להישמע קולות של בום בום כאילו כדורים נורו מתותח, ואכן כדורי ברד בגודל אגרוף הוטחו מהאוויר בכל הכוח לכל כיוון. הרוחות היו כל כך חזקות שהן העיפו כל דבר שעמד בדרכן. כל מי שהיה ברחוב מהר להסתתר. עוד כמה אנשים נכנסו לחנות ובעלת החנות מהרה להגיף את הדלת. ראיתי אשה מבוגרת סוחבת סלים הולכת על המדרכה ומשכתי אותה לתוך החנות. עמדנו שם, פליטי הסערה, והבטנו בגשם כלא מאמינים: האם אלוהים החליט לכעוס עלינו? או האם העולם השתגע פתאום? תוך כמה דקות נכבה האור ועמדנו כך כולנו באפלה. אחרי כחצי שעה הגשם נרגע קצת. רופא השיניים התקשר שאין טעם להגיע אליו כי אין חשמל. נסעתי הביתה וכל הרמזורים לא פעלו. הכביש היה מלא עצים שנשברו. ענפים וגזעים עצומים נחו בכל מקום. 

כשהגעתי הביתה ראיתי שברד שבר את החלון בחדר. 

מילא הדואר הפך מצבי לצב, עכשיו גם יום שלם בלי חשמל, ויומיים לפחות בלי טלפון? 

בחנות לא יכולתי לצלם כלום, אבל היום צילמתי כמה עצים שבורים.