זהו. עכשיו אני אחרי ההקרנה של הסרט שלי.

בימים האחרונים סיימתי את כל השיווק והחלטתי לא לחשוב על כך יותר. מה שיהיה יהיה, אבל שלשום התקשרה אלי מ. מאגוד הכדורשת ושאלה מה הולך להתרחש בהקרנה. אני פניתי אליה לפני כמה שבועות בבקשה לפרסם את האירוע והיא פרסמה באופן מאד נרחב בווטסאפים של הקפטניות של הקבוצות ובאתר שלהם בפייסבוק ובאינטרנט. אמרתי לה לתומי שאחרי ההקרנה תהיה שיחה שלי ושל ג. מארגון המאמאנט שהבטיחה לבוא לדבר.

לפני שג. הסכימה לבוא היא התריעה שהסרט הוא על ליגת העל ולא על ליגת המאמאנט ושיתכן שתהיה התנגדות מצד האגוד של הכדורשת לשם שייכת ליגת העל. אמרתי לה שלדעתי הקהל שיבוא יתעניין בסרט ולא יהיה אכפת לו מאיזה ליגה הדוברת. אם כך ג. הסכימה והתייחסה מאד ברצינות לתפקיד שבקשתי ממנה. היא בקשה שאשלח לה את הסרט, ראתה אותו שלוש פעמים, ובנתה את השיחה לפי ההתרשמות שלה מהסרט. היא גם הבטיחה להביא אתה עוד עשר שחקניות. 

כאשר מ. מהאיגוד שמעה שג. אמורה להגיע היא פרצה בצעקות וכעסה מאד מאד באיזה חוצפה ג. מהמאמאנט העיזה לבוא לדבר על סרט של הליגה שלה. זה כאילו שבכנס של קוקה קולה יבוא לנאום מישהו מפפסי!!!! היתכן כדבר הזה? הלוא זו שערוריה שאין דוגמתה. משהו שלא יכול בכלל לעלות על הדעת. וואוו! איזה כעס! 

אני לא יודעת לעמוד מול כעסים וצעקות אז נכנעתי והתקשרתי לג. וביטלתי את השתתפותה ובקשתי ממ. שתבוא לדבר ושתביא אתה שחקניות.

עד לרגע האחרון לא היה לי מושג אם באמת תדבר, מה היא תדבר, והאם באמת תביא שחקניות. 

כך וכך הייתי לחוצה, והשינוי הזה של הרגע האחרון הלחיץ אותי עוד יותר. הייתי במתח עצום.

בלילה לא יכולתי להרדם וכאשר נרדמתי חלמתי שבסינמטק נתנו לנו אולם של שלוש שורות וכשהסתכלתי על הקהל ראיתי רק אנשים לא מוכרים, גברים בעלי שפמים...

אבל, כשהגעתי לסינמטק והאנשים התחילו להגיע וזרמו וכמעט מלאו את האולם הייתי בשמיים.

למרות כל הביטולים והניבצרויות הגיעו הרבה אנשים.

שמחתי מאד לראות את עדה ק. את אוגניה, ואת רותי ק. חברותינו שהגיעו.

טוב שלא הייתי מיד צריכה לעלות לדבר כי הייתי נרגשת מדי, אבל במשך הקרנת הסרט נרגעתי, וגם יכולתי לשנן את מה שאני רוצה לספר, וזה הלך ממש נהדר. גם מ. דברה קצת והיה בסדר גמור. היו תגובות מאד חמות לסרט ורבים אמרו שמאד נהנו.

אבל אחרי כל המתח שעברתי אני לא בטוחה שאני רוצה לערוך אירוע כזה שוב. 

אם לא אצטרך להביא את הקהל אין לי בעיה, אבל כל הקטע השיווקי הכניס אותי ללחץ יותר מדי. אולי לא הייתי צריכה להלחץ כך, אבל כנראה שכך אני בנויה. אני אוהבת לשלוט בדברים ולא היה לי מושג מי יבוא, מי לא יבוא, האם בכלל יבואו.

אז זהו, אני עכשיו אחרי, היה מוצלח ואיזה כיף!

ותודה לכם על כל ההתעניינות, האיחולים והעצות.