אני רוצה לכתוב
על אהבה
שאף פעם לא התקיימה
על אהבה
שלא היה לה סיכוי ממילא
על האהבה הנצחית שלא יכולה לדעוך,
הרי אם אתה לא קיים
אתה לא יכול להיעלם.
על האהבה ביני לבינך.
אני רוצה לכתוב על הנשיקה הראשונה,
כה מדהימה
הרגשנו שכל הדלתות נפתחות לפנינו.
לראשונה
היינו חלק מן העולם הזה,
חלק מרגיש
חלק מאושר
חלק כואב
חלק שייך.
אני רוצה לספר
על איך שאמרנו בפעם ראשונה שאוהבים
ותוך כדי ראינו בעיניים של בן זוג/בת זוג
שאוהב/אוהבת כבר.
ואין סיבה לחשוש שמילות האהבה יתקעו איפה
שהוא בחלל החיצון
להרגיש את הביטחון הזה.
וכבר לא משנה. איפה נגור. ואיך נתפרנס.
ואם מלחמה, אסונות טבע, סוף העולם לפי המאיה.
אני רוצה לספר על השטויות שעשינו,
מקומות שביקרנו ביחד,
מתנות שהביאנו אחת שני
והבדיחות הפרטיות שלנו שאף אחת לא יבין.
אני רוצה לספר על כל זה ועל הרבה יותר,
הרבה הרבה יותר.
אבל לא יכול
כי לא יודע על זה שום דבר.