הוא צעק עליה היא לא הייתה אשמה.
הוא אמר ששנוא אותה אבל היא לא בכתה.
הוא לחש לה שתעוף משם.היא שתקה.
הוא הסתכל עליה במבט של אהבה...
ברגע שראה את מבטה...מיהר לומר לה מילה.
סליחה.
אבל היא כבר וויתרה.
היא אמרה: צדקתה הכל בגללי.
אתה לא אוהב אותי אבל זאת מי שאני.
עכשיו אני יעוף מפה,ללא דמעות....
תאמין לי בלב..לא ימחקו הזיכרונות.
אני לא מבין דבר אחד.למה אנשים רבים..ונפרדם בגלל שטויות?
נו באמת למה זה טוב??
תחשבו פעמים...ועוד ולוותר...ככה?
בוגדן אני מדבר עליך.
מי לא מכיר את השאלה.."למה אנחנו חיים?"
אז התשובה היא בשביל לאהוב...
כן לא תמיד זה קל.אבל בשביל מישהו שאתה אוהב אתה יכול לגלות סבלנות.
להבין אותו.להסביר לו.
לנסות להשתנות טיפה.קצת מאמץ.....
שניה שעוברת אף פעם לא חוזרת...............