ערב ג'אז של ביצפר. זו השנת סיום שלו . ונסעתי עד לשם רק בשביל לראות אותו. בינתים אני אקרא לו X.

זכרתי שבערב ג'אז זה שנה שאני אוהבת אותו. שנה שלמה שאני ככה.

שנה שאני אוהבת אותו בלי דקה שהוא אהב אותי. 

החלטתי לא לוותר כי בזמן האחרון זה הרגיש לי שונה. הרגשתי כאילו שאולי יש לי קצת סיכוי.

אבל אז הוא שוב פעם רצה את החברה הכי טובה שלי.

 אחרי שהוא הספיק להרוס ביני ובין חברה הכי טובה הקודמת שלי מערכת יחסים של שנים.

זה לא שלא קלטתי שזו הסיבה שהוא בקשר איתי. קלטתי מצוין. 

פרט ראשון בלהיות עם מישהי זה להכיר את החברות והמעגל החברתי שלה.

אני יודעת כי עשיתי בדיוק הכול עם X. יש שלבים. ואני בסך הכול שלב.אמצעי תקשורת בינה לבינו.

אבל פה זה מסתבך. לה יש מישהו- חבר, רציני כבר חצי שנה כמעט-נקרא לו Y. אבל היא תמיד קצת רצתה את X מבפנים.

כולן רצו אותו, את X . לא כמוני, הרוב רק בגלל המראה החיצוני שלו אין מה לעשות עם זה שהוא מדהים .

ואז שמעתי שיחה שלא הייתי אמורה לשמוע. למה כל הזמן אני שומעת דברים שאני לא צריכה לשמוע?

הוא רצה לנשק אותה אחרי ההופעה, X. החברים שלו אמרו לו שזה לא בסדר. שמשהו דפוק אצלו .

שאי אפשר לעשות דברים כאלה. והם הזכירו לו "יש את Y- הם ביחד"  והוא ענה "אבל יש גם את X" וחייך לעצמו חיוך מתנשא.

הוא מודע לחלוטין לכוח שלו על זה שבכל פעם שהוא יסתכל עליה בעינים הירוקות האלה שלו היא תשכח. ממני. מ-Y. מכולם.

הרגשתי כמו בסרטים האלה שכולם יודעים שמשהו רע עומד לקרות. רציתי ללכת ל-Y. להגיד לו לשמור על החברה שלו.

אבל רק עמדתי שם. הסתכלתי על הסולו של X בגיטרה והסתנוורתי ממנו. הוא מנגן מדהים. בדיוק כמוהו הוא מדהים.

המשכתי לעמוד שם ולהסתכל על הדברים כאילו הם סרט נע שאיבדתי עליו כל שליטה ושאני כבר יודעת את הסוף.

 עוד לא קרה ביניהם כלום. אני מדגישה עוד לא. אבל אף פעם לא ראיתי אותו ככה למישהי. אני מקנאה כי מגיע לי.

אני רוצה לשכוח ממנו , אני רואה איזה בנאדם הוא . אבל אני לא מצליחה.

אז כל מה שיש לי להגיד זה.

Happy new year lover