טוב, נתחיל ביום שבת - הייתה חזרה לפרצוף לדעתי. באותו יום הלכנו לשפינוזה אני ואושר לקבוע איתו כל מיני פרטים אז הנה הם:
מועדון השפינוזה, ברחוב המייסדים, בפינה של רחוב הרצל - ב-4.3.07, 10:30 הופעה של פליר שוודי וכולכם שם! זה גם יוצא בחופש פורים, למחרת יש גם כן חופש אז אפשר להישאר עד מאוחר לחגוג ולהשתולל. יהיה באמת משו טוב, כדאי לבוא.

יום ראשון - לא משו מיוחד חוץ משיעור תיאטרון בבוסתן שהיה ממש מעאפן, אני שונא את השיר ואת ההעמדה שנופיע איתם ביום שישי הקרוב. אני לא מבין למה אמא שלי מתעקשת לבוא לזה, אמרתי לה שאני שונא את מה שאנחנו עושים וזה ממש מעאפן ולא כדאי לה לבוא... איחרי השיעור הלכנו למסיבת הפתעה של בר, כולם נדחפו לתוך 2 מכוניות באופן די מדהים. היה כיף אצלו, היינו שם עד 12 ככה.... אבל אני כבר הרבה זמן מקבל תחושה שהחבר'ה מהקבוצה בבוסתן לא ממש מתים עליי - טוב יאללה נו, לפחות עכשיו הבוסתן לא שונים מהשאר.
היום - בוקר - שיחה עם אחוזה רכזת השכבה, ורד מנהלת החטיבה העליונה, יערה (ההיא שהביאה למורה את הציור שציירתי וסיבכה אותי בצרות) ואמא של יערה. הלך סבבה, הצלחתי לצאת מזה טוב - שיחקתי אותה ילד מה זה חמוד, ביקשתי סליחה כמו מאמי. ואחוזה ממש שיחקה אותה - (לכל מי שלא יודע - יום חמישי היה לי מבחן חוזר בתנ"ך ולא היה לי כח ללמוד לזה אז כשאמא שלי שאלה אותי למה אני קם מוקדם ביום חמישי אז אמרתי לה שאני הולך לשיעורי עזר עם אחוזה, היא עוזרת לי במתמטיקה) אמא שלי עושה לה כזה "זה ממש יפה מצידך לעזור לאביב עם המתמטיקה וזה, הוא אמר לי שאת עוזרת לו" וכאלה - באותו רגע בלב אמרתי "אחוזה... עכשיו במילה אחת את יכולה להרוס אותי... ואת יכולה פשוט לתת לזה להחליק". היא אמרה "כן, אני עוזרת לכולם בבוקר, יש לי שעות פנויות". איזו אנחה........ אין לי כחחחחח לעוד זיוני מוח מאמא. חוץ מזה, אני חייב לסיים את העבודת חקר בסוציולוגיה ליום רביעי כי אם לא - אין לי בגרות במדעי החברה חחחח..... אז אני חייב להפסיק להתעצל וללכת לספריה סוף סוף.
היום קלטתי שעוד חודש זה פורים, ואחרי זה זה פסח - ופסח זה סוף שנת הלימודים בשבילי.... אני זקן....... פאק זהו סוף הלימודים - כל החיים רציתי שזה יגיע אבל לא! אני לא רוצה להזדקן! לא רוצה צבא! בילללאט!
דברים לעשות: *הרבה סידורים לקראת ההופעות במרץ + הרבה חזרות עם פליר שוודי
*עבודה במדעי החברה
*לשווק ת'פלייר
*לחזור להתנהג איך שהתנהגתי בתחילת השנה. אנשים נראו הרבה יותר סימפטיים אז.

ג'ימי פייייייייג'!
נראה אתכם כבר.....