אני פאקינג לא מצליח להירדם...... עכשיו טכנית אני כבר בן 18, אמנם לא נולדתי בשעה 12:00 בלילה אבל לפי החוק אני בן 18 וזה בכל זאת עושה לי משהו. מעכשיו אני כבר לא ילד- זהו, נגמר ולא טוב לי עם זה. אני שוכב במיטה וכל מה שרץ לי בראש זה מה הספקתי לעשות בחיי כ"ילד"? האם אני מרוצה מההישגים שלי עד עכשיו? האם ככה רציתי שזה יהיה? האם אני יודע לאן אני הולך מכאן? מה התכניות שלי? התשובות לכל השאלות האלה בקיצור הן: ממש לא הספקתי כל מה שרציתי לעשות בחיי עד עכשיו, לכן אני לא מרוצה מההישגים. התכניות שלי מאוד כלליות ואני לא יודע בדיוק איך אני אמור להגיע ליעדים שלי. ובטח לא חשבתי שהרגע הזה יראה כך. בשבוע האחרון כל מה שעשיתי זה להישאר בבית, לא ללכת לבייצ ספר, לא לעשות כלום בבית חוץ מלאכול הרבה, לעבוד מעט על הקומיקס ולהתבטל (בכלל מאז הבגרות בספורט אני בקושי עוסק בספורט חוץ מהקרב מגע). היו לי תכניות לחגוג את הגיל הזה אבל דברים לא הסתדרו, אני לא יודע כבר איך אני רוצה לחגוג או בכלל אם אני במצב רוח לחגוג.......אני יודע שאני רוצה לחגוג - אני לא רוצה שהגיל הזה (18) יעבור אצלי בשתיקה ובזיכרון לא יהיה לי שום ארוע שיזכיר לי את הגיל הזה. אני פאקינג צריך בירה. אני לא יודע מה נסגר איתי, אפילו כשהמשפחה שאלה מה אני רוצה שייקנו לי ליום ההולדת לא ידעתי מה אני רוצה. אני מרגיש שאני לא רוצה כלום, יש לי כל מה שאני צריך. לא בא לי כלום....... טוב, שיקנו לי בירה. :]
היום לא הלכתי לבייצ ספר, לא עשיתי הרבה כל היום חוץ מלקרוא קומיקסים של מארוול במחשב. רציתי בערב לקחת את האוטו, להשיג לי איזה זיון, בטח זה היה מרים ת'מצב רוח אבל אחי היה צריך את האוטו לנסוע לאיזה מועדון ביללאט... אז גם זה נדפק. יש גשמים מטורפים בחוץ עכשיו. בטח בסוף השבוע אני לא אוכל לחגוג בים או משו כמו שרציתי. טוב. מחר בטח כולם יגידו לי מזל טוב וכאלה. בערב יש לי קרב מגע, לשם אני אביא בייגלה וכאלה, לכבוד היומולדת. אחרי זה אני אלך לאוראנוס, לשם דוד (שנולד באותו יום שאני נולדתי) הזמין את כל החברים לחגוג בקטנה ככה את היומולדת. מתאים לי, הוא מזמין את כולם לפלטת בשרים הזאת שלהם, זה אחלה של דבר - ואני ממש צריך את הבירה.
היי, מישו פאקינג מחובר! לא מאמין, לא דיברתי איתה הרבה זמן. טוב ביי