אני יודע, אני יודע.... המון זמן עבר. קרו הרבה דברים. סיום הלימודים, גיבוש טיס, בגרות של רוני בתיאטרון מפציצה ועוד דברים שאני אוותר עליהם עכשיו. אני אדבר על מה שעכשיו קורה.
ליל הסדר. אין לי הרבה מה להגיד חוץ מלציין את כמויות היין והעראק המשובח שהיה אצל סבתא. אחרי זה אני ואחי הלכנו לליל הסדר אצל הדוד מהצד השני, ששם היה אוכל שנראה ממש ממש ממש טוב!! אפילו שהייתי מפוצץ הייתי חייב לאכול שם.... ולשתות גם כן. שרי נהג הבייתה.
יומיים אחרי ליל הסדר היה על האש אצל שלי, היה טעים. אני חושב שמאז שלשלי יש את הכלבה החדשה היא יותר רגועה. אחרי זה הלכתי לקרביץ, שם קניתי חומרים באיזה 180 שקל, להתחיל לעבוד בצורה חדשה על ציורים. כל זה בכיוון של להתחיל לעבוד על קומיקס חדש בצורה הכי רצינית שאני יכול. באותו יום גם הציעו לי מאיזה חנות נרגילות חדשה ברחוב פינסקר לצייר להם על הקירות שם. יהיה הכי מגניב בעולם. אמא שלי מצד שני הפכה להיות קרצייה אמיתית. היא מקפידה להיכנס לחדר שלי מדי כל כמה דק' סתם בשביל להציק. למעשה, השנייה הזאת היא נכנסה "חיפשה את הטלפון".... נו באמת, השארת את זה פה, נכון? היא מעצבנת! היא רוצה שכל היום אני אעשה את העבודה המסריחה הזאת במדעי החברה. כוס עמעמעממעמעמעממעממממק!!! כזאת מעצבנת...המממ... עכשיו אושר בכינרת וקקי בבוםבמלה... אין עם מי לנגן. אני הפליר היחידי שנשאר בנתניה?!?! לעשות עבודה סוציולוגיעעע-פסיכולוגיעעע??? אוף, למי יש כח לזה...
ביומיים-שלושה ימים האחרונים אני שומע המון ג'ימי הנדריקס, מחזיר אותי לתקופות של פעם למרות שאני שומע עכשיו יותר את האלבומים שלו מאשר הופעות, מה שהייתי שומע כל הזמן פעם. האלבומים פחות רעשניים ופחות חופשיים מההופעות שלו, וגם פחות מקפיצים, כאילו, ההופעות שלו גורמות לי לזוז ולקפוץ כן.. אבל מצד שני האלבומים האלה מגניבים מאוד. שומעים שם את ג'ימי הרבה יותר נקי, ולפעמים גם בקטעים פסיכודליים בדיסק אפשר באמת להקשיב לג'ימי - לשבת ולהקשיב באמת.
בוקר טוב או משו כזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: