ברוכים הבאים לבלוג מס' 1 באינטרנט המהיר.

אנחנו יצורים דינמים, מתפתחים. כל יום לומדים משהו חדש, מקבלים תודעה חדשה.

אפלטון דיבר על תהליך ההחכמה הזה במשל המערה. אבל הוא טעה.

החיים הם לא אמת ושקר - אנחנו יוצאים ממערה אחת ונכנסים לאחרת. אנחנו יכולים להתפתח קצת, אבל תמיד נלך בחושך.

ואם אין אור בחוץ, ואין בכלל דבר כזה בחוץ, למה צריך את כל התהליך? אולי עדיף להישאר חסר תודעה?

אין לו תודעה עצמית וכולם צוחקים עליו, אבל נראה לי שביטר די מרוצה מהחיים שלו. אני כבר לא בטוח מי פה האדיוט, הוא הוא אנחנו.