I'm a halopinio on a stick!

לא יודעת למה נזכרתי בזה עכשיו. נחת עליי פתאום.

כבד לי בחזה, ויש לי תחושה של גוש כזה בבטן.

בא לי שיהיה את היום הזה.

שאני בטח אהיה בבית ספר,

ובערב יצא לי במקרה לראות את הכותרות של החדשות,

ויראו את מה שהיה היום בבוקר.

שיראו אותו יוצא ממכונית כזאת צבאית,

ויהיו מיליון אנשים, וצלמים, וראש הממשלה וכל האנשים ה"חשובים".

וגם אישה אחת שבוכה ומתנפלת עליו בחיבוקים.

הוא יצטרך לעבור עם חצי חיוך שבור וללחוץ ידיים ולהתחבק בלי רצון,

ומרוב תיקתוקים של פלאשים לא ישמעו את הבכי שלו.

ויהיו מצעדים וחגיגות לכבודו,

למרות שכל מה שהוא רוצה זה לישון בבית במיטה.

תעשו בבקשה שהוא יחזור כבר.

אולי זה יעזור גם לי טיפה.

תחזירו את גלעד הביתה.

באיזה גודל ועם איזה צבעים עוד אפשר לצבוע את זה כדי שיהיה ברור?