I'm a halopinio on a stick!

אני חוזרת לשם,

הפעם באמת,

נמאס לי לדמיין שוב ושוב בראש.

שם גבוה,

במקום הכי שפל שלי.

והתחושה כמו תמיד,

היא אמיתית.

מביטה למטה,

אל מדרכה אפורה,

וכתמים שחורים של גשם.

מרגישה גושים נפלטים מגרוני,

מחליקים ונשמטים על הבטון,

מתפשטים בשלולית.

הרוח נכנסת לתוכי,

קרה בתוך הריק שנוצר.

הריח החריף שמתערבל בפנים,

יחד עם ריח רענן, אחר,

שגורמים לי להסתחרר.

הכל סחרחר מסתובב,

וערפל מטושטש שמשתלט על ראשי.

והרגליים חלשות וקלות,

מועדות לעבר צעד החלטי.

נמאס לי להתלבט אם לפרסם את זה