מגרדת שכבות

אולי, למרות המרדנות שלי, למרות שאני לא רואה ביום כיפור יום משמעותי עבורי, אולי בכל זאת אצעד בסוף שבוע זה עם העדר ואעשה לעצמי ולביתי חשבון נפש.

הרבה דברים דורשים אצלי סדר, עם הרבה דברים אני צריכה להשלים (מהמילה שלם ומהמילה שלום).

הרבה סליחות אני חייבת לעצמי ולקרובים לי.

אולי בסוף שבוע זה, שהוא קדוש כפול לדת אליה אני שייכת, שבת וגם כיפור, אשב כמו שראוי ואסתכל באמת פנימה. הגיע הזמן לראות ולהפנים מה גורם לי להחליט החלטות דפוקות, למה אני ביחסים רעים, למה אני משועממת אובססיבית, למה אני אף פעם לא מרוצה ממה שיש,וכו'. מדוע אני נמשכת לאש אבל בכל זאת עצלנית חברתית... וזה רק קצה הקרחון. למה הפסקתי לקרא סיפורים לילדים, למה הפסקתי ללכת עם הילדה לגן שעשועים, למה החלטתי שבגלל שגדלו כבר אין מקום לדברים הקטנים. עוד ועוד ועוד.... אולי בסופ"ש זה אסגור רשימה ואבטיח לעצמי אבטחות שאפשר לעמוד בהן.

שבת וכיפור על אותו יום,  הם בטח רמז מספיק גדול בשבילי לעצור ולחשוב. תמרור בולט מזה כבר לא יהיה השנה.