don't try to fix me...i'm not broken!

ידעתי שאני אעשה את זה.

פתחתי עוד בלוג, פה אני לא אכתוב עליי הרבה פרטים,

רק את הרגשות והמחשבות שלי. ואוליי גם הדברים שלא יעניינו את ידידיי.

אני צריכה את זה..

לא נוח לי שהאנשים שיודעים עליי כמעט הכל ידעו גם מה עובר לי בראש.

שם, אני כותבת מה עשיתי איפה הייתי...

ואם אני אספר על משהו עצוב הם ישר:

"תספרי! מה את שומרת את זה בבטן?!" , "מה קרה? הכל בסדר? ספרי.. זה תמיד עוזר."

וכל החיטוטים האלו שמעולם לא מועילים..

לפחות לא לי.

אני בנאדם ששומר הרבה |המון| דברים בבטן. כמעט הכל.

אני נהיית חלשה כשמגלים עליי פרטים שאני לא רוצה שידעו.

לא יכולה לקום בבוקר, ולהזכר שאתמול התבכיינתי לזה ולזאתי.. כשאני עדיין שומרת על קשר טוב איתם.

מראה לסביבה רק מה שטוב לי. את הרע אני שומרת לעצמי. ואוליי עכשיו גם ליומן <בלוג> הזה.

יכול להיות שאני מוזרה בזה קצת, אבל לא אכפת לי.

מקווה שאף אחד מוכר לא יפלוש לפה.

~יומטוב לכולם~