don't try to fix me...i'm not broken!

בא לי לצעוק חזק. שכל החלונות ישברו, שכולם ישמעו.

נשבר לי מהכל.

למה כולם חייבים להיות כאלה מעצבנים?

רוצה לאהוב את כולם, ושכולם יאהבו אותי. מדוע זה לא אפשרי?!

שלום.

שלום בין אנשים. מתי זה כבר יקרה?

אני לא מדברת על פיגועים וכל זה..

אני מדברת על תרבות, על כבוד, אהבה, ידידות... כל כך חסר פה.

לא רוצה שכל שנייה אנשים יתחבקו ויתנשקו, (למרות שזה יהיה מאוד מאוד נחמד)

שיתנו טיפת כבוד אחד לשני..במקום זלזול.

נמאס לי כבר לנסות להיות נחמדה אל כולם ושאף אחד לא רואה את זה.

תפסיקו כבר להיות מגעילים אחד לשני, זה מכוער.

יש פחות אנשים טובים באמצע הדרך, או לפחות באמצע הדרך שלי.

עכשיו הסיסמא של הרוב זה: "החזק שורד".

אם תעזרו אחד לשני כולם יהיו חזקים וישרדו.

תפסיקו עם ההצגות, אני לא מבינה את האנשים שעדיין עומדים בתור בשביל הכרטיס.

תראו אהבה אחד כלפי השני, תהיו טובים.. בבקשה.

"כאן מלחמה בלי הרוגים, האנשים פה מאוהבים." < למה לא?