העולם מנקודת המבט שלי

אני יודעת איך זה להרגיש לבד. 

אני יודעת איך זה כשהשגרה לוחצת אותך לקיר.

אני יודעת איך זה כשאת לא יודעת איך להמשיך מכאן.

אני יודעת איך זה כשאת רוצה לברוח רחוק.

אני נוסעת במונית ברחבי חיפה ואני פשוט נהנת, אני נהנת לשמוע מוזיקה שאני אוהבת ולראות את אורות העיר חולפים בחלונות, אני יושבת נושמת ונהנת, שוקלת איך להטביע את היגון הערב. כנראה שגם הערב לא יהיה לי עם מי לדבר לפני השינה, כנראה שגם הערב אשתוקק למשקה או משהו שיערער לי את התודעה, שיגרום לי להרגיש כאילו לא אכפת לי. אני חייבת לדבר עם מישהו לפני השינה, אפילו על השטויות הכי גדולות, אם לא אני מרגישה שאני נחנקת, אני חייבת להוציא, לספר, להגיד כל מה שיושב לי על הלב, אם לא אני נחנקת. 

אפילו כשאני מאושרת היגון מרחף איפשהו בחלל, ככה אנחנו.

אני יודעת לפחות שהפעם ניצחתי, אמרתי הכל, לא החסרתי מילה, אמרתי לו כל מה שאני חושבת מהרגע הראשון שראיתי אותו, אמרתי לו שכל פעם שאני רואה אותו אני מחייכת אבל בפנים בא לי לקפוץ עליו רק כי הוא שם, אמרתי לו שהוא הופך כל יום שלי לשמח, אמרתי לו שאיתו אני לא מרגישה לבד, שאני אוהבת לדבר איתו לפני השינה, ותמיד, שאני מסתדרת איתו הכי טוב, אמרתי לו כמה אני אוהבת אותו. ואמרתי לו גם שאני מפחדת, שאני לא רוצה לטעות, שאני לא רוצה לקחת סיכון, שאני לא רוצה שכל מה שאני מרגישה עכשיו יהרס, שטעות אחת קטנה תהרוס את כל מה שיש לנו. ואת יודעת איך הרגשתי אחרי זה? הרגשתי מדהים, הלכתי לישון עם חיוך על השפתיים, המחשבות כבר לא נברו לי דרך הכרית למיטה אל הרצפה, הכל השתחרר, כמו פקק שיצא, ישנתי טוב ולא חלמתי, קמתי לאחד הבקרים המדהימים שהיו לי, אפילו שעמדתי מול יום קשה במיוחד שמחתי.

אני לא יודעת מה יהיה מעכשיו, זה גם לא מעניין אותי, אני אוהבת להיות שקופה, אני אוהבת לדעת שמי שמולי יודע.

את לא תהיהי לבד. אם כל הזמן תשאפי קדימה, ולא תתני לשום דבר למשוך אותך אחורה. שום דבר, ושום רגש שבא בשעות הקטנות של הלילה, כשאנחנו אנשים שונים כבר. כשאנחנו כבר לא מחייכים, כשיהגון מקנן לו אי שם בלב, וכשיש קול קטן בתוך הראש שדוחף אותנו לעשות כל מיני דברים, אני לא יודעת אם הדברים האלה לטובתו או לא, אבל לפעמים צריך להגיד לא.

אני יושבת וכותבת, כי אני מאד קרובה לעשות דברים שלא הייתי עושה ביום.

אני יושבת וכותבת, כי אני מרגישה לבד.

אני יושבת וכותבת, כי לדבר עם עצמי זה גם פורקן.

יש דברים שבאים כל לילה ולעולם אי אפשר לצפות מה ייקרה.