אופוריה זמנית

להשאיר

לא לומר הכל:

גם העץ אומר רק גזע ועלים

ומשאיר שורשים באפלה.

לא לעבור כל הגבולות:

גם אלוהים מספר רק שמש

ירח כוכבים

ומשאיר יקומים

למכאובי הדעת

לא לפרש אדם עד תום.

                                     שלמה טנאי

כיוון שיש לי נטיה לכתוב הגיגים, מילים, רעיונות, על פיסות נייר על מנת שלא לשכוח ולהשתמש בהם בבוא הזמן, או ההשראה, תמיד אגלה באחד מכיסי התיק פתקים שעליהם משורבטות מילים.

היום מצאתי במשרד, דף עם הוראות לתוכנה חדשה שהתחלנו להשתמש בה לפני מספר חודשים ומאחוריו גיליתי את השיר הזה, אמה מה? כשהתחלתי לקרוא את השיר הייתי משוכנעת שאני כתבתי אותו, ואמרתי לעצמי וואלה אני טובה, אני חייבת להדפיס אותו, כל זאת לפני שגיליתי שציינתי גם את שם המשורר.

תודו שזו פאדיחה... אבל תודו גם שיש לי כושר זיהוי לשיר טוב.

בתי הזכירה לי שהעתקתי את השיר במסעדה שליד שוק הפשפשים, פועה שמה, אחלה מסעדה עם תפריטים מקוריים, אוכל טוב וסגנון ייחודי של עיצוב.

עכשיו צר לי שלא אני כתבתי את השיר, מה לא יכולתי לכתוב כמוהו??? כנראה שלא!!!