בעבר התבקשתי לכתוב ברכה למישהו שמלאו לו חמישים, (בערך אחת לחודש כתבתי למישהו/י בעבודה ברכה כמה אפשר כבר לחדש?) זה מה שיצא. כמובן שלא נתתי אותה , כי איך לומר זאת בעדינות? יותר פשוט היה להציע לו חבל תלייה.
אלא שדברים שנכתבו, דרכם להישמר במחשב ובבוא היום להגיח כנגד כל ההסתייגויות.
כמובן שאין לתת לברכה זו משקל יתר, יש לי ברכות הרבה יותר מדכאות 
.
כדי לא להשאיר את הבלוג משועמם החלטתי להתגבר על המבוכה ולהכניס שטויות.
שלא יספרו לך שחמישים הוא ארבעים החדש
כי אין בכך נחמה של ממש
שלא יספרו לך שהחיים מתחילים בגיל חמישים
גם אם לא היו לך ממש חיים, עד גיל שלושים
שאף אחד לא יספר לך סיפורי מעשיות
כי הרי ברור לכל שזה הגיל בו מתחילות התהיות
ומגלים שיש דבר כזה שנקרא שרירים,
לב, מעיים, שלפוחית השתן ועוד אי אלו איברים
התוודעת מקרוב לגלי חום, קמטים, שיער שיבה
וכל פעולה מצריכה תכנון וחשיבה
בחמישים מפשפשים תדיר בזיכרון
הראייה היא בעצם יותר תחילתו של עיוורון
השמיעה איך לומר זאת בפשטות
צללה פלאים ולצמיתות
זה הגיל שהמבנה צונח כמו בעוגת גבינה
בקיצור, איך לומר זאת במילה עדינה?
חמישים זה גועל נפש, בגידה גורפת
של כל האיברים שנשמרו בגוף כמו בכספת
ובא זמנם להיפרט למעות קטנות
להזדקק לגלולות לרוב ותופעות לוואי מעניינות
בחמישים אתה מזדחל במנהרה המפותלת
ולא מוצא את האור שבקצה אך מגלה ת'שלט
הכניסה לצעירים בלבד, בלי הבדל של דת, גזע, מין, לאום
ומזהה שרגליך מוצבות על פי התהום .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
