אופוריה זמנית

                                                                                                12.2.06

                                                                            (שעורי בית – לכתוב שיר משורה שנלקחה מתוך כתבה)

ערבי דמעה / גרסה א'

ילקוט על שכם

נושאת עמה

צרות לה – אין רחם

מי את עיסתה חִמָּע?

מַנוּ מנחם?

שק על גבה

מלא דמי צער

וגם לבה דווה

לקחה חרבו שלפה מתער

לקצור משקל תשובה

באמתחתה ערבי דמעה

ובחריט תוחלת

עת שכחה חֵמה

על שיבּוּקה מוחלת.

ערבי דמעה / גרסה ב'

ילקוט על שכם

נושאת עמה

צרות לה – אין רחם

מי את עיסתה חִמָּע?

מַנוּ מנחם?

שק על גבה

מלא דמי צער

שאור בעיסתה צבה

זה שאת לבה גנב בכֹער ובמָער

כבודה רמס לדאבה.

באמתחתה ערבי דמעה

ובחריט תוחלת

עת שכחה חֵמה

על שיבּוּקה מוחלת.

©  רחל בכר