אופוריה זמנית

                                                5.8.2006

דמעה נצורה

שיר התנגן ברקע

הזמין באצבעו דמעה נצורה

"בואי, צאי"

מיתריו הנוגים פִּיתּוּהַ

"סקלתי אבנים,

פילסתי דרך

חצבתי מילותיי בלחן

למענך".

רעד בזוית פי

פורט על בכי

פקעת לבי מתכווצת

לסחוט יבבה חנוקה

זה רק שיר הָמִים

חלום שנפרם

לתוך ממחטה.

לא יודעת מתי

הושטתי יד לדמעה

- להוביל.