אופוריה זמנית

                                                                             6.9.2006

דרוכה

רואה קולות בלילה,

שומעת עיניים לוחשות

זימה.

על גבעות לשונו צומחת עָרְמָה

שמש שְלוּיָה בחכתו

להאיר את חרדת אלוהי.

רוח התעוררה בעורי

כאיילה רדופה וחִורת

צינה וקדחת קדחו פחד,

זרעו סכנה בעצמותיי.

זַכְזַכות  שתיקותיו כשלג

- מלח על מיצרִי.

בדמי ברית דממה

כרותה.