אופוריה זמנית

                                                          12.12.2006

לובשת אהבה -

מלמלת עכביש

שקופה.

לרגלַי נעלי זיכרון

שבירות

כתם עשן, בעפעפַּי, צלליות.

סוּמָק לחיַי

מקעקע ורד

על שפתי.

"אלה רק צבעי מלחמה",

אמרת

ומחקת את פּנַי.

מוכנה אליך,

בריח אדמה של אחרי הגשם,

רוקדת

כאבק המסתחרר באלומת האור.

אתה גלגל החמה

של תמול,

כוכב השחר בדמדומי הבוקר

- לא יוצא לקרב.